וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת (ל, ב)  מדוע פרשת נדרים נאמרה לראשי המטות? חתם סופר: עפ"י רוב ראשי המטות, העסקנים

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ (לא, ב) מדוע הורה לו הקב"ה לנקום בעצמו מהמדינים? רמב"ן:

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן (כה, יא) מדוע התורה ייחסה את פנחס? בפרט לאחר שכתבה בסוף פרשת בלק 'וַיַּרְא

מספרים על אחד הרבנים בפולין, שיום אחד בעת ההפסקה בין הסדרים שוחח עם תלמידיו בכניסה לבית המדרש. באותה שעה נכנס

אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת  קִנְאָתִי בְּתוֹכָם (כה, יא) מדוע התורה

וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ… וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי… הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה (כב, כח-ל) מה ביאור השיחה

המשנה במסכת אבות (פרק ה משנה יט) אומרת: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים (כג, א) מדוע ביקש

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי (כב, ב) מה מובנה של ראייתו זו של בלק? חזקוני:

וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כב, ג) מדוע מואב פחדו מבני ישראל?

יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם (כ, יב)

בשנת הארבעים לנדודיהם במדבר, חוו עם ישראל רצף של כמה אירועים. אחד מהם הוא מות מרים, ובעקבותיו הסתלקות הבאר. הקב"ה

הבנת בני ישראל שאהרון מת וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ… כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל (כ, כט) מה בני ישראל

גליון חוקת תשפ"ג וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת (יט, ו) מה הם מסמלים? מדוע לקח אותם? רבי חיים

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן (טז, א) על

פרשתנו, פרשת קרח פותחת באחד האירועים הקשים בתולדות עם ישראל, המחלוקת המפורסמת של קרח. רש"י פותח את ביאורו על הפרשה

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו (טז, ד) מדוע משה נפל על פניו, כששמע זאת? רש"י: משום המחלוקת. לאחר שחטאו בעגל,

וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא

גליון קורח תשפ"ג וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א) מדוע נסמכה פרשת קורח לפרשת המרגלים? בכור

וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ (יג, ל) מה היתה כוונתו

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (יג, טז) מתי קרא משה להושע יהושע? רש"י: "התפלל עליו: י-ה יושיעך מעצת מרגלים",

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל

בפרשת שלח מתואר אחד האירועים החמורים בתולדות עם ישראל, 'פרשת המרגלים'. אירוע זה השפיע רבות על בני ישראל, בודאי בשנותיהם

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה… כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה (יג, ג)  משה שלח את מנהיגי העם, בניגוד ליהושע ששלח "שנים

"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם…" (יא, ה) מדוע הפסוק פותח במילה "זכרנו" (בלשון עבר) וממשיך בלשון עתיד "אשר

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח (יב, א) מה אמרה מרים לאהרון?

בפרשת השבוע, בהעלותך אנו קוראים על מעשה חריג שאירע במהלך מסע בני ישראל במדבר: "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים

וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן… כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה (ח, ג)   מה מלמדת התורה במילים אלו? רש"ר הירש: "אהרן ביטא

ביאור המילה 'כְּמִתְאֹנְנִים' וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה

עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי… עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו (ד, כז-כח) בפסוק זה כתוב שהיה זה

  נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן (ד, כב) מדוע גרשון (שהיה הבכור) נמנה לאחר קהת, שהוזכר בפרשה הקודמת? בכור שור:

בְּנֵי נַפְתָּלִי תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא (א, מב) מדוע רק בנפתלי

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי (ג, א) לאחר שפתחה התורה במילים 'תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה',

פרשת במדבר פותחת במילים "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (א, א). חז"ל מבארים מדוע ניתנה התורה במדבר

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד (א, א) מדוע כתבה התורה שהדיבור היה 'בְּאֹהֶל מוֹעֵד'? רמב"ן: לאחר שהפסיקה

גליון בהר בחוקותי תשפ"ג וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי… וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (כה, א-ב) מה ענין שמיטה אצל

מצות השמיטה – חיזוק באמונה פרשת בהר פותחת במצוה ייחודית – מצות השמיטה, כפי שכתוב: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר

וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם… וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה… אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ… אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ (כו, לג-לד) מה יהיה הרווח אם

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (כה, ב)

בפרשת השבוע נאמר על המנהיג מס' 1 בעם ישראל: "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו (כא, א) מדוע פרשת אמור נסמכה לפרשת קדושים? בעל

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי (כג, ב) מדוע קרבנות

אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי, שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ (כג, ב-ג) לאחר שכתבה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו (כא, א) מה מקומה של

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ (טז, א)  מדוע כפל הלשון, "אַחֲרֵי מוֹת… וַיָּמֻתוּ"? התורה מלמדת מדוע

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' (יט, טז) האם יש קשר בין שני הציוויים, או

בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות, אחרי מות – קדושים. בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם… לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (יח, ג)