ברכה מול קללה, לפרשת ראה פרשת ראה פותחת בדברים שנאמרו לבני ישראל: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (יא, כו) מדוע הדגישה התורה את המילה 'הַיּוֹם'? מלבי"ם: 'רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם

בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ… כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ (יד, א-ב) מה הקשר בין שני הפסוקים? רש"ר הירש:

כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ (יד, כב) דרשו חז"ל את כפל הלשון 'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר', "עשר בשביל שתתעשר" (שבת דף

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ… שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַָה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ

וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם… (יד,

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' (טו, ד) רש"י מבאר את השאלה המתבקשת: "ולהלן הוא אומר

נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ (טו, י) הנתינה היא "מעשה טכני", איך ניתן לצוות "ולא ירע לבבך"?

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (יא, כו) מדוע הדגישה התורה את המילה 'הַיּוֹם'? ובפרט שכידוע 'שכר מצוה בהאי