כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי (כא, ב) מדוע העבד מכונה 'עִבְרִי'? מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "ולהלן הוא אומר 'כִּי יִמָּכֵר

בפרשת משפטים אנו מגיעים לשיאו של מעמד הר סיני. לאחר פירוט המשפטים והחוקים, בשלושת הפרקים בפרשה, קוראים אנו את האמירה

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (כא, א) מדוע פרשת דינים סודרה לאחר מתן תורה ועשרת הדברות? אבן עזרא: לאחר שאמרו

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

בפרשת השבוע הקודמת, פרשת יתרו קראנו אודות מתן תורה. במעמד הר סיני שהיה אירוע עוצמתי קיבל עם ישראל את התורה.

פרשת השבוע פותחת במכירת עבד עברי. בעיה חברתית מוכרת, הטיפול באדם שמעד. כשל ועבר עבירה חד פעמית במערכת היחסים שבין

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד (כא, ב) מדוע העבד מכונה 'עִבְרִי'? מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "ולהלן הוא

וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ… (כב, ל) מדוע התורה פתחה את הפסוק במילים 'וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן

לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ (כג, ו) מדוע כתבה התורה 'אֶבְיֹנְךָ', ולא כתבה 'אביון'? אלשיך: מקור המילה אביון, מלשון 'תאב'.

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן (כב, כא) מדוע נכתב 'תְעַנּוּן' ברבים, ולא ביחיד, כפי שנכתבו דינים בפרק זה? אבן עזרא:

וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (כב, כ) מדוע הזהירה התורה באופן מיוחד על אונאת הגר?

וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי (כא,

כא, לז  כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (כא, א) מדוע פרשת דינים סודרה לאחר מתן תורה ועשרת הדברות? אבן עזרא: לאחר שאמרו

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם  (כא, א)   פרשת משפטים עוסקת בדיני ממון שבין אדם לחברו. מדוע מיד לאחר פרשת

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (כד, ז) לאחר שאמרו 'כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר

וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק (כד, א) מתי הקב"ה אמר

מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה (כב, יז) מדוע כתבה התורה 'מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה', ולא כתבה 'מות תמות'? רשב"ם מתרץ שהתורה כתבה 'לֹא

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר (כג, יב) מדוע נסמכה שבת

וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם (כא, ו) מדוע

פרשתנו, פרשת משפטים פותחת במילים 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם'. לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, שאודותיה קראנו בפרשה הקודמת,

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי (כא, ב) מדוע העבד מכונה 'עִבְרִי'? אור החיים: התורה רצתה להדגיש שאינו כנעני, ולא נקטה בשם

כב, ג אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד… שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם פרשת השבוע עוסקת בדיני ממונות שבין אדם לחברו ובהם

כב, כד אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ רש"י: את

כא, ב כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם מצות 'עבד עברי' החלה רק לאחר שנכנסו

כא, ו … וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם מדוע רוצעים את אזנו רק לאחר 6 שנים, ולא כשמכר

כא, לז כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה

כא, א וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם פרשת משפטים עוסקת בדיני ממון שבין אדם לחברו. מדוע מיד לאחר פרשת מתן