אחד השרים בממשלתו של הצאר הרוסי היה חובב סוסים מושבע. הוא רכש לעצמו סוס מיוחס, שמקורו במצרים, והיתה לו תעודת

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (כג, מג) אמר על

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה (כג, טו) כתב הרמב"ן: "והימים הספורים בינתים

אחד השרים בממשלתו של הצאר הרוסי היה חובב סוסים מושבע. הוא רכש לעצמו סוס מיוחס, שמקורו במצרים, והיתה לו תעודת

בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות, אחרי מות – קדושים. בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין

גליון אחרי מות – קדושים תשפ"ה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן… (טז, א) לאחר שמיתתם נכתבה בפרשת שמיני, מדוע הפסיקה

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא (יב, ב) מדוע נסמכה פרשת אשה יולדת לסוף

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל [ט, א] מדוע משה קרא להם? בכור שור: "לחנכם בכהונה ולהקריב

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו (י, כ) חז"ל דרשו וביארו פסוק זה במילים: "הודה ולא בוש משה לומר לא שמעתי, אלא

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו (א, א) מדוע האות א' במילה 'וַיִּקְרָא' נכתבה זעירא? בעל הטורים: משה היה גדול

בשבת נקרא בע"ה שתי פרשיות – תזריע ומצורע. המשותף לשתיהן, נושא שמופיע גם בפרשת תזריע וגם בפרשת מצורע – משמעותו

גליון תורתך שאלתי מס' 179 לפרשת ויקהל תשפ"ה וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

עמודי התווך של המנהיגות – לפרשת שמיני בפתח הרצאה שהעברתי בנושא מנהיגות, הרים אחד המשתתפים את ידו ושאל: מהן תכונותיו

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה לַעֲשׂת אֹתָם (לה, א) מה המיוחד

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

גליון תורתך שאלתי מס' 178 לפרשת כי תשא תשפ"ה וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם (ל, יב) מדוע מכונה

גליון תורתך שאלתי לפרשת תצווה תשפ"ה   מדוע שמו של משה רבינו לא הוזכר בפרשת תצוה? רבי חיים פלטיאל: בפרשת

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר (כה, א) מדוע נסמכה פרשת תרומה לפרשה הקודמת? תנא דבי אליהו רבה (פרשה יז): "וכיון

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

בפרשת השבוע הקודמת, פרשת יתרו קראנו אודות מתן תורה. במעמד הר סיני שהיה אירוע עוצמתי קיבל עם ישראל את התורה.

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

בפתח פרשתנו אנו מקבלים "היזון חוזר" לניסים הגדולים שעשה הקב"ה לבני ישראל ביציאתם ממצרים. פרשת יתרו פותחת בפסוק "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ

גליון תורתך שאלתי מס' 174 לפרשת יתרו תשפ"ה וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה

טעמו וראו לפרשת יתרו , בקישור https://did.li/xQjOf

לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם (יג, יט)    מדוע כפל הלשון 'פָּקֹד יִפְקֹד'? פסיקתא זוטרתא: "'פָּקֹד', בגלות זה. 'יִפְקֹד', בשאר

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

בסוף פרשתנו קוראים אנו על המלחמה הראשונה שניהל עם, שזה לא מכבר נולד. עם ישראל, הצעיר, ללא הניסיון נאלץ להתמודד

טעמו וראו לפרשת בשלח, בקישור https://did.li/17ox5

טעמו וראו לפרשת בא טעימה מספרי 'תורתך שאלתי',  בקישור https://did.li/v9iOf

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' (ו, ו)    מה משמעות המילה 'לָכֵן'? מדרש רבה (ו, ד): "אין 'לָכֵן' אלא

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

טעמו וראו לפרשת וארא, בקישור https://did.li/A5tgT

בפרשתנו אנו קוראים אודות שבע מתוך עשר המכות שהוכו המצרים. המשותף לשלוש המכות הראשונות, שהוכו על ידי אהרון, ולא על

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה (א, א)    "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מדוע נקראו 'בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', ולא 'בְּנֵי יעקב'? פסיקתא

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

טעמו וראו לפרשת שמות טעימה מספרי תורתך שאלתי – לפרשת שמות , בקישור https://did.li/tgQaa

החמלה והאומץ ששינו את פני ההיסטוריה – לפרשת שמות בכינוס המילדות, הורה להן פרעה מלך מצרים: "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן