וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם (מח, ו) על מי מוסב פסוק זה? רש"י: יעקב

עם הסתלקותו של יעקב אבינו, בחיר האבות, ניצב יוסף באחד הצמתים המורכבים בחייו. היה זה בשיא כוחו המדיני של יוסף,

מה, ו  כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר: אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר", לאחר

במרכז פרשתנו שני אירועים מרגשים וייחודיים, הראשון התוועדות יוסף ואחיו, השני מפגש יעקב ובנו אהובו יוסף. בהגעתם למצרים מעידה עליהם

כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה יֹצְאֵי יְרֵכוֹ מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ (מו, כו) מדוע כתוב 'כָּל

לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת (מה, כב) מדוע יוסף נתן להם בגדים?

מח, ה  וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ

מא, א  וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: 'מִקֵּץ שְׁנָתַיִם' לאיזה אירוע? חזקוני: נגזר עליו להיות

ירידת עשרת אחי יוסף למצרים וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם (מב, ג) מדוע הוסיפה התורה את המילה 'עֲשָׂרָה'?

פרשתנו פותחת בצמד חלומותיו של פרעה, שהסעירו אותו והפריעו את שנתו. תחילה פנה פרעה אל חרטומיו ויועציו, אך "וְאֵין פּוֹתֵר

יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן (לז, ב) מדוע כתבה התורה את גילו של יוסף? רשב"ם:

מדוע יוסף סיפר לאחיו את חלומותיו, הרי הגביר בכך את שנאתם וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ

שנאה או מריבה בין אחים אינה מאורע שולי או חד פעמי בספר בראשית. 'ספר הישר' רצוף באירועים רבים שהמשותף לכולם

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם (לב, ד)   מדוע יעקב שלח מלאכים לעשו? בכור

התורה מתארת אירועים רבים שאירעו ליעקב אבינו ומשפחתו, ומכל אחד מהם ניתן ללמוד הנהגות רבות, כיצד לנהוג וממה להימנע. פרק

מחנה – לשון זכר או נקבה? לב, ט  וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:

וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו (כח, יא) באלו אבנים השתמש יעקב? פרקי דרבי אליעזר (פרק לה): "לקח יעקב שתים עשרה

כח, י  וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: מדוע כתוב שיציאתו היתה מבאר שבע, והלא התגוררו בחברון? אלו אירועים נוספים

בתום עשרים שנות עבודה מסורה ונאמנה בצאנו של לבן שומע יעקב את דברי בניו של לבן, שאומרים: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת

כה, כא  וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא האם רק רבקה היתה עקרה? יבמות סד ע"א: "על אשתו

רגש טבעי שהופך למכשול חינוכי, לפרשת תולדות תשפ"ו בפרשתנו אנו קוראים את הפרשה המוכרת – ברכות יצחק ליעקב ועשו. התנהלותם

כה, כח  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב האם יצחק הבחין וידע את מצבו הרוחני

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (כג, א) מה מוסיפות המילים 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה'

בפרשתנו אנו קוראים על הצעד הראשון במימוש הבטחת הקב"ה לאברהם: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (כא, יב). אברהם שולח את

וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ (כג, ב) מאחר והתורה כתבה שאברהם ספד

יח, א  וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא  מה היתה מטרת ההתגלות, ולמה לא נכתבה מטרתה? רמב"ן: הקב"ה רצה לגמול טוב

מדוע אברהם נסע מאזור סדום וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר (כ, א) מדוע

לימודים ממלחמתו של אברהם בארבעת המלכים בפרשתנו אנו קוראים על המלחמה הראשונה בתנ"ך, מלחמה בין קואליציה של ארבעה מלכים מול

יב, ג  וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה מדוע המברכים (מְבָרֲכֶיךָ) נכתבו ברבים, בעוד המקללים (וּמְקַלֶּלְךָ) נכתבו

יב, י  וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ מדוע אברהם לא נשאר בארץ כנען,

לקבלת "טעימה" מהספר 'תורתך שאלתי' לקט שאלות ותשובות לפרשת לך לך, בקישור    

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו (ו, ט) מדוע כתוב 'בְּדֹרֹתָיו', נכון יותר היה לכתוב 'בדורו'? רמב"ן: ללמדנו שנח היה

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם… (א, יד) מדוע המאורות נבראו ביום הרביעי? רד"ק: לאחר שהארץ הוציאה את צמחיה ביום שלישי והתחזק

ב, ה  וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ

ניתן להוריד את הגליון בקובץ pdf בקישור  יב, יג  אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ

בפרשתנו, פרשת וירא אנו קוראים אודות גירוש הגר, שפחת שרה ובנה ישמעאל. היה זה בעקבות דרישת שרה: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם (כב, ה)   מדוע

בפרשתנו קוראים אנו אודות עבודת ה' מסוג חדש – הבאת קרבנות, כפי שכתוב: וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה

תורתך שאלתי – האזינו תשפ"ו "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (לב, א) מדוע שירת 'האזינו' ארוכה (43 פסוקים)

ג, א  וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא

בפרשתנו, פרשת וילך אנו קוראים על מצות הקהל. וכך כתוב "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל

״ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם״ (פרק לא-יט) ודרשו חז״ל: מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו! שנאמר ״ולמדה את

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ…  (לא, ז) רש"י: "משה אמר ליהושע: זקנים שבדור יהיו עמך,

הערה מעניינת לגבי הפרשה הבאה – וילך יש שנים, כדוגמת שנה זו – תשפ"ה, שבהן כלל לא קוראים את פרשת

חלות הברכה והקללה וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (ל, ב) דעת