מצות תוספת מחול על הקודש בשבת ויום טוב, דיה אף במספר דקות לפני שקיעת החמה. טוב שיאמר בפיו קודם השקיעה

התחלת התענית וקבלתה הצום מתחיל בעלות השחר. שינת קבע בלילה נחשבת כקבלת תענית, ולכן מי שקם מהשינה באמצע הלילה, אסור

  "מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים: יום ראשון מדליק

  כתוב "וקראת לשבת עונג" (ישעיה נח, יג), ואמרו בגמרא "אמר ר' יוחנן: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת התחילו לומר בכל תפילת עמידה (שמונה עשרה) 'משיב הרוח ומוריד הגשם' (במקום 'מוריד הטל').

דיני חול המועד "מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, ב), מכאן למדו חז"ל שחול המועד אסור בעשיית

דיני בניית סוכה יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את הסכך לפני בניית הדפנות צריך לנענע את

כפרות ותפילות בערב יו"כ (ויש נוהגים להקדים לאחד מימי 'עשרת ימי תשובה') נהוג לעשות כפרות באמצעות תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה,

ערב ראש השנה יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים ולבקש מה' שישמע תפילתנו

אסור לעבור לפני המתפלל בתוך ד' אמות, כיון שמבטל את כוונתו, וגם משום ששכינה כנגד המתפלל, והעובר לפניו כאילו מפסיק

י"ז תמוז ר"ח אב ר"ח אב – שבוע שחל בו ט' באב שבוע שחל בו ט' באב הערות שו"ע רמ"א

צום י"ז בתמוז תשפ"ג צום י"ז בתמוז חל השנה ביום חמישי י"ז בתמוז. הצום מתחיל עם עלות השחר, וככל תעניות

אסור לעבור לפני המתפלל בתוך ד' אמות, כיון שמבטל את כוונתו, וגם משום ששכינה כנגד המתפלל, והעובר לפניו כאילו מפסיק

הכנות לחג השבועות מצוה להיטהר לקראת הרגל בטבילה במקווה, רצוי לאחר חצות, אך אפשר להקדים לשעה שלפני. השנה חג השבועות

א. החל מתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח, מפסיקים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם', ומתחילים לומר 'מוריד הטל'.

בדיקת חמץ בתחילת ליל י"ד בניסן (יום שלישי י"ג ניסן) בודקים את החמץ, לאור נר שעוה. יש להתפלל ערבית ולאחר

תקציר שיעור – המדריך היעיל לסדר פעיל אתגרי ליל הסדר להחזיק את הקטנים ערים. (גם בשבת רגילה) להחזיק את כולם

קריאת מגילת אסתר בליל פורים מברכים לפני קריאת המגילה 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו. אם לא בירך

ג. אין הקטן מצטרף לעשרה, אפילו לא בשעת הדחק. ד. נער שמלאו לו 13 שנים, נעשה בר מצוה וחייב בכל

א. נאמר בתורה: "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב, לב), ודרשו חז"ל: מכאן לומדים שכל דבר שבקדושה לא יהיה בפחות

טו. אין לשליח צבור להאריך ולנגן יותר מדי בתיבה מסויימת מתוך הקדיש או הקדושה, מפני שע"י כך תאבד משמעות התיבה,

יג. שליח צבור שטעה בתפילת הלחש ולא חתם 'המלך המשפט' או 'המלך הקדוש' בעשרת ימי תשובה ונזכר לאחר שסיים תפילת

יא. שליח צבור שהתחיל בתפילת החזרה ונזכר שכבר התפלל אותה תפילה, ישלים החזרה ולא יפסיק באמצע. יב. שליח צבור שלא

ט. יש מנהגים ששליח הציבור עומד ליד התיבה ויש מנהגים שעומד ליד העמוד הסמוך לארון הקודש. ומכל מקום לכתחילה לא

ז. סומא חייב בכל המצות שבתורה, ומותר למנותו שליח צבור, ומוציא את הרבים ידי חובתם. ח. רבים נהגו לעבור לפני

ה. אבל תוך שבעה נוהג להיות שליח צבור, וכן במהלך י"א חודש מיום הפטירה, פרט לשבתות וימים טובים, ויש שמסתפקים

ג. מצוה לאבל תוך י"א חודש על אב ואם, לעבור לפני התיבה ולהיות שליח צבור, שדבר זה הוא נחת רוח

א. שליח צבור שלובש חולצה עם שרוולים קצרים, כשחלק מהזרוע שבין המרפק לכתף מגולה, לכתחילה לא יעבור כך לפני התיבה

סא. כשמחזירים הספר תורה לארון הקודש, אין צריכים כל הקהל ללוות את הספר תורה עד לארון, מאחר והקהל נשאר בבית

נט. בימי חול אין להוסיף על שלושה, בר"ח וחול המועד אין מוסיפים על ארבעה, בחגים המנהג שהתקבל שאין מוסיפים על

א' שבט תשפ"ג – הלכות קריאת התורה (כט) נט. בימי חול אין להוסיף על שלושה, בר"ח וחול המועד אין מוסיפים

נה. אסור לאחוז בספר תורה בגוף הקלף או הגויל בלי מטפחת, בין כשגולל את הספר תורה בעת קריאת התורה בצבור

נג. המפטיר מתחיל לקרוא ההפטרה רק לאחר שגמרו לגלול את הספר תורה, כדי שלא יהיה הגולל טרוד ולא יוכל לשמוע

נא. ברכה ראשונה הנאמרת לפני ההפטרה נחשבת כולה כברכה אחת ואין להפסיק באמצע הברכה ועל כן עונים 'אמן' רק בסיום

מט. אין לקרוא לספר תורה בן אחר אביו, או שני אחים בזה אחר זה, משום עין הרע, אך מותר להעלות

מז. אסור לאדם לצאת מבית הכנסת באמצע הקריאה, בעת שספר התורה פתוח, משום שנאמר "ועוזבי ה' יכלו". בין גברא לגברא,

מה. העולה לתורה ילך אל התיבה בזריזות ובדרך קצרה, ולאחר העליה, כששב למקומו יחזור בדרך ארוכה יותר. אם 2 הדרכים

מג. ספרדי המתפלל עם אשכנזים בשבת ויום טוב ושומע קריאת ספר תורה במבטא אשכנזי, או שהיה העולה לתורה תימני וקרא

מא. העולה לספר תורה חייב לקרוא בפיו בלחש את הקריאה מתוך הספר תורה עם השליח צבור, ואינו יכול לצאת ידי

לט. העולה לקרוא בתורה, ובירך ברכות התורה, אסור לו להפסיק בשיחה עד סיום הקריאה והברכה האחרונה. מ. אם עבר ודיבר

לז. העולה לתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת הברכה. וטוב שיאחז בתיק הספר תורה הספרדי ובידות ("עץ חיים") בספר התורה

לה. מי שעלה לתורה, וטעה בברכה הראשונה, ובירך 'אשר נתן לנו…', במקום 'אשר בחר בנו…', אם עדיין לא סיים הברכה

לג. העולה לתורה אומר בקול רם "ברכו את ה' המבורך", והקהל עונים אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". לאחר שיסיימו

לא. יעלה אדם לספר תורה רק לאחר שאמרו לו שיעלה, או שיקראו לעולה לתורה בשמו, ואפשר גם ברמז בעלמא. לב.

כט. כשיש בבית הכנסת בעלי ברית – אבי הבן, המוהל והסנדק, נוהגים להעלותם לספר תורה. יש מקומות שנוהגים שבשבת שקודם

כז. כהן או לוי שהם אבלים בתוך שבעת ימי אבלות, אינם עולים לספר תורה, גם בשבת שבתוך ימי האבל. ואפילו

כה. ציבור שמתפללים במקום גדול ובו כמה מניינים, כגון בצד אחד בכותל המערבי, וסמוך אליהם מוציאין ספר תורה במנין אחר,

כג. אם אין כהן בבית הכנסת, קורא ישראל במקום כהן, ואומרים: "אין כאן כהן, יעמוד ישראל במקום כהן", ולא יעלה

כא. העומד באמצע 'פסוקי דזמרה' וקראוהו לעלות לעליית מפטיר ועלה לתורה, צריך שיקרא בעצמו גם את ההפטרה, ובודאי את הברכות.

יט. כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לעלות לספר תורה, אפילו אם קראוהו בשמו אין לו להפסיק, אלא יעלה כהן