י' טבת תשפ"ג – הלכות קריאת התורה (ט)
יז. המתפלל ונמצא ב'פסוקי דזמרה' וקראוהו לעלות לתורה, רשאי לעלות ויברך ויקרא בלחש עם השליח צבור מילה במילה כרגיל, כדי
יז. המתפלל ונמצא ב'פסוקי דזמרה' וקראוהו לעלות לתורה, רשאי לעלות ויברך ויקרא בלחש עם השליח צבור מילה במילה כרגיל, כדי
טו. אם לא היה כהן בבית הכנסת ומכרו את עליית הכהן – ראשון וקנה את העלייה ישראל או לוי ולאחר
יג. מותר לטלטל ספר תורה מבית הכנסת ולהביאו לבית האבל, שמתפללים שם בשבעת ימי האבל, כדי שיקראו בו בשני וחמישי
יא. קוראים בתורה במנחה של שבת במקום שמפסיקים את הקריאה בשבת בשחרית ומעלים שלושה עולים, וכן בשני וחמישי. אם טעו
ט. כשמוליכים את ספר התורה אל התיבה, צריכים הקהל לעמוד מפניו עד שנושא הספר יגיע לתיבה. מנהג לעמוד גם כשמגביהים
ז. אבל תוך שבעת ימי אבלותו הנמצא בבית הכנסת ביום שני או חמישי – מותר לו לפתוח ההיכל או להוליך
ה. הקורא קריאת שמע וברכותיה, או העומד באמצע פסוקי דזמרה ושמע שהצבור אומרים "וזאת התורה וכו"' בעת הגבהת הספר תורה
ג. פשט המנהג למכור את המצוות לפני פתיחת ההיכל, כדי לחבב את התורה על הציבור. ונהגו למכור את מצוות פתיחת
אנו מתחילים בס"ד לימוד הלכות קריאת התורה. א. בימי שני וחמישי לפני הוצאת הספר תורה אומרים חצי קדיש, ולאחר 'אשרי
"מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחד
לו. על הכהנים לומר את פסוקי ברכת הכהנים בקול רם ובניגון. גם השליח צבור לא יקריא לכהנים בלחש, אלא יגביר
לד. כשמגיע שליח צבור לברכת רצה, שהיא ברכת העבודה, כל כהן שנמצא בבית הכנסת צריך לעקור רגליו ממקומו כדי לעלות
לב. יש להקפיד שהשליח צבור יקריא ברכת כהנים מתוך הסידור, ולא בעל פה. כדי שלא יטעה. לג. הכהנים עומדים בדוכן
ל. אם יש לוי בבית הכנסת הוא נוטל את ידי הכהנים. הנטילה ע"י הלוי אינה מעכבת. לכתחילה ראוי שהכהן לא
כח. כשיש רק כהן אחד, אין קוראים לו, אלא הוא מעצמו מברך ומחזיר פניו לקהל, שנאמר "אמור להם" – לשנים.
כו. כשיש בבית הכנסת 2 כהנים ומעלה הנושאים כפיהם, מכריזים: "כהנים" לפני שיתחילו לברך "אשר קדשנו…", שכן נאמר: "כה תברכו
כד. רבן יוחנן בן זכאי תיקן, שהכהנים לא יעלו לדוכן לברך את ישראל בסנדל או במנעל לרגליהם, מפני כבוד הצבור,
כ. הכהנים צריכים ליטול את ידיהם לפני שעולים לדוכן לברכת כהנים, ואף כהן שנטל ידיו בשחרית קודם התפילה, צריך לחזור
יח. כהן שעדיין לא התפלל שחרית ונכנס לביכ"נ ומצא שהשליח צבור הגיע בתפילת החזרה לברכת רצה, אין התפילה מעכבת אותו
יז. כהן שנשא כפיו בברכת כהנים כדת וברצונו לישא כפיו שנית באותו יום בציבור אחר, אף על פי שאינו חייב,
טו. כשם שמצינו בעבודת בית המקדש שיש חיוב על הכהנים לברך את ישראל פעם אחת בבוקר אחר קרבן תמיד של
יג. מחנכים גם את הקטנים שיעלו לדוכן לישא כפיהם עם הגדולים, בברכה ואין כאן חשש ברכה לבטלה]. אבל קטן לא
יא. אם השליח ציבור כהן ואין שם כהן אחר, אם התיבה שעומד עליה השליח צבור סמוכה להיכל, באופן שיוכל לשאת
ט. אם היו עשרה בתחילת חזרת הש"ץ ויצאו מקצתם ונשאר רוב מנין והשליח צבור ממשיך בתפילת החזרה, אין לכהנים לישא
ז. מצות נשיאת כפים בזמן הזה לרוב הדעות מהתורה, גם שאין לנו בית המקדש ובטלה העבודה בבית המקדש. יש דעות
ה. כל כהן שעולה לדוכן ומברך את ישראל גם הוא מתברך, שנאמר "ואברכה מברכיך", ואפילו אם יש שם רק כהן
ג. כהן שלא היה בבית הכנסת בשעה שהשליח צבור קרא 'כהנים', אינו עובר בעשה. ד. כהנים שאינם יכולים לעלות לדוכן
א. מצות עשה מן התורה שהכהנים יברכו את ישראל בנשיאת כפים. ב. כל כהן (בריא, שיכול לברך) שנמצא בבית הכנסת
נא. אם אין שם כהנים אומר השליח צבור 'אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת… ואני אברכם'. ואם לא אמרו, אין
מט. כשמגיע השליח צבור למודים, גם הצבור צריכים לשחות עמו ולומר מודים דרבנן, וכבר נתבאר לעיל שאף מי שיושב בחזרת
מח. ראוי לעצום את עיניו בעת אמירת הקדושה. טוב לכוין רגליו זו אצל זו שיהיו כעין רגל אחת, גם בשעה
מו. אם היו עשרה והתחיל השליח צבור את חזרת הש"ץ ויצאו מקצתם, ימשיך לומר את חזרת הש"ץ כולה על אף
מג. ראוי ונכון שיחזור השליח ציבור על התפילה בחזרת הש"ץ גם כשמתפללים מנחה סמוך לשקיעת החמה. בשעת הצורך ניתן להתפלל
מא. כשהשליח צבור חוזר על התפילה בקול רם, על הקהל לשתוק ולהקשיב ולכוין היטב לברכותיו ולענות אמן אחריהן, שאם אין
לט. מותר לקהל לשבת בחזרת השליח צבור, לאחר הקדושה וברכת 'האל הקדוש', ובלבד שלא ישבו בתוך ארבע אמות של השליח
לז. מי שנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה, או אפילו בפסוקי דזמרה ושומע חזרת השליח צבור ממנין סמוך לא יענה "ברוך
לה. בכל מקום שיש ספק לענין הברכה אם יש לברך אותה אם לאו, המברך את הברכה אין עונים אחריו "אמן",
יד. יש לברך מיד על הברק / הרעם הראשון שרואה או שומע. הברכה על הברק והרעם הראשונים פוטרת את כל
יב. אם עבר זמן 'תוך כדי דיבור' ולא בירך – לא יברך. אם "שח" לאחר שראה, ועדיין לא עבר זמן
י. אם בבת אחת רואה ברק ושומע רעם, מברך על שניהם יחד 'עושה מעשה בראשית'. ואם בירך על שניהם 'שכוחו
ח. מי שטעה בתפילתו ולא ביקש 'ותן טל ומטר לברכה', וכבר עבר זמן התפילה, מתפלל את התפילה הבאה פעמיים, וכגון
ו. המסתפק בתוך 30 יום מתחילת זמן שאלת גשמים אם התפלל על הגשמים וסיים תפילתו, עליו לחזור ולהתפלל, כיון שעד
ד. אם עבר זמן התפילה כגון ששכח במנחה וכבר עבר זמן תפילת מנחה – יתפלל פעמיים ערבית, הראשונה לשם ערבית
ג. מי שלא ביקש "ותן טל ומטר לברכה" לאשכנזים, ולספרדים "ברך עלינו… ותן טל ומטר לברכה" בברכת השנים: 1. אם
א. הערב, אור לז' חשוון, בתפילת ערבית יחלו בברכת השנים לשאול על הגשמים. האשכנזים בארץ ישראל יחלו לומר "ותן טל
לג. כשהזמן מצומצם והשליח צבור אומר תפילה אחת בלבד בקול רם, עד ברוך אתה ה' האל הקדוש, יש נוהגים שכל
לא. שליח צבור שלא התפלל עדיין תפלת לחש ועבר לפני התיבה להתפלל שמונה עשרה בקול רם, כשיסיים 'המברך את עמו
כט. כשחוזר שליח צבור תפילת שמונה עשרה, יש לו לפתוח התפילה ולומר פסוק "ה' שפתי תפתח". יש נוהגים לאמרו בקול
כז. תיקנו חכמים שהחזן חוזר על תפילת שמונה עשרה בקול רם, כדי להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי, על
כה. לאחר שגמר לפסוע, אומר: 'יהי רצון שתבנה / שייבנה בית המקדש…'. כו. לאחר שסיים תפילת שמונה עשרה, אין לו
מה המנויים ורוכשי הספרים אומרים עלינו?
מלאו כאן את פרטיכם ותקבלו קבצי הלכה מתומצתים, ברורים ומותאמים המופצים לפני כל חג, וכן עדכונים על ספרים חדשים והודעות על מבצעים מיוחדים.
© 2021 כל הזכויות שמורות לחגי ולוסקי