ימי סליחה ומחילה. בראש חודש אלול עלה משה רבנו להר סיני בפעם השלישית, לקבל את הלוחות האחרונים, והעבירו שופר במחנה שלא

צום י"ז בתמוז   הצום מתחיל בעלות השחר וככל תעניות ציבור אסור באכילה ובשתיה. התענית נוהגת רק ביום. כולם חייבים

הכנות לחג השבועות מצוה להיטהר לקראת הרגל בטבילה במקווה, רצוי לאחר חצות, אך אפשר להקדים לשעה שלפני. השנה חג השבועות

הלכות ספירת העומר – תשפ"ו מצוה על כל אחד ואחד לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם", (בלשון רבים), למדו

בדיקת חמץ אור לי"ד בניסן בתחילת הלילה [השנה, יום שלישי בערב] בודקים את החמץ, לאור הנר. זמן בדיקת חמץ מתחיל

אתגרי ליל הסדר ליל הסדר – לילה מיוחד, מרובה במצוות ומשופע בהלכות, מנהגים ופעולות. בשורות הבאות נמליץ על הכנה והיערכות

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ (ו, י)

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן (ז, ה) איך

מובא בספר בני יששכר, שצריך לבקש ביום ט"ו שבט על האתרוג, שיזמן לנו הקב"ה אתרוג יפה (לשון חכמים א, לח).

התחלת התענית וקבלתה בי' בטבת החל נבוכדנצר את המצור על ירושלים שהוביל לחורבן בית המקדש. התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת

"מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחד

אם לא אמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם', אלא אמר 'מוריד הטל', אם נזכר באמצע הברכה: יחזור לומר 'מוריד הגשם' וימשיך

שמחה בשמחת תורה ר' נפתלי מרופשיץ היה אומר שמעולם לא נצחו אדם, פרט לאדם אחד. הוא סיפר על אחד שרקד

דיני בניית סוכה יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את הסכך לפני בניית הדפנות צריך לנענע את

תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת (תהילים לא, כא) נחלת דוד: (דרוש י') (בשם הגר״א) בכוחה של מצות סוכה להכניע את היצר

כפרות ותפילות בערב יו"כ (ויש נוהגים להקדים לאחד מימי 'עשרת ימי תשובה') נהוג לעשות כפרות באמצעות תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה,

תזכורת, בשבוע הקרוב, עשרת ימי תשובה עד ערב יו"כ, בתפילת שמונה עשרה יש 6 שינויים, ויש בהם 3 דינים: בשתי

ערב ראש השנה יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים ולבקש מה' שישמע תפילתנו

חז"ל מבארים מדוע תוקעים בשופר של איל דוקא, ולא של בעל חיים אחר, כדי להזכיר את עקידת יצחק. לפי טעם

בתקופת המשנה, נשלחו שליחי בית הדין מירושלים לגלויות, להודיע להם מתי יחולו המועדים. משלא הספיקו להגיע לכל מקום בזמן וכדי

אמנם הרמב"ם אומר שתקיעת שופר היא "גזירת הכתוב", כלומר מצווה ללא סיבה, אך בכל זאת ניתנו למצווה זו מספר טעמים

כשמגיע עני לבקש נדבה, הוא עומד בפתח הבית ושוטח את מבוקשו באזני בעל הבית. לעומתו, כשמגיע אדם שחפץ לבקש הלוואה

שבת פרשת דברים – שבת חזון מותר לעשות ״שלום זכר״ בליל שבת. וכן מותר לעשות קידוש לחתן בשבת זו כבכל

צום י"ז בתמוז   הצום מתחיל בעלות השחר וככל תעניות ציבור אסור באכילה ובשתיה. התענית נוהגת רק ביום. כולם חייבים

מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות רות רבה ב, טו: "אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה, לא טומאה

איזו מסכת נלמד בחג השבועות? אור החיים מסביר שהחג נקרא בפי כולם 'שבועות', ולא 'עצרת' או 'ביכורים', כפי שמוזכר בתורה.

אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ

מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות? טעמים רבים נאמרו כתשובה לשאלה זו. במאמר זה נעמוד על נקודה אחת במגילת

מצוה על כל אחד ואחד לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם", (בלשון רבים), למדו מכאן חז"ל שתהיה ספירה בפי

לאחר שייחדנו את ליל הסדר לציון יצירת העם היהודי ביציאתנו ממצרים, מייחדים אנו את חג 'שביעי של פסח', לייחד את

יום חמישי – י"ב ניסן תענית בכורות נהגו הבכורים להתענות בערב פסח, ואין צריך לקבל מראש תענית. השנה מקדימים להתענות

בליל הסדר יש שתי מצוות מהתורה: א. אכילת מצה, ב. סיפור יציאת מצרים. כל שאר המצוות הרבות בליל הסדר הן

פירוט וביאור 'עשר המכות' הן חלק חשוב ב'סיפור יציאת מצרים'. כדי לקיים כראוי את מצות ‘סיפור יצי”מ’ בליל הסדר כראוי

קריאת מגילת אסתר בליל פורים מברכים לפני קריאת המגילה 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו. אם לא בירך

מגילת אסתר מקפלת בתוכה סיפור, שבמבט ראשון נראה פרשיה תמימה, שתחילתה בהתנהלות שבין בני הזוג המלכותי, אחשורוש לושתי. המשכה בהגעת

בהתבוננות מעמיקה במגילת אסתר ניתן לעמוד על חכמתה של אסתר, שסייעה לנס ההצלה הגדול. בהשגחת הקב"ה ובתבונתה הרבה הצליחה אסתר

מגילת אסתר מקפלת בתוכה סיפור, שבמבט ראשון נראה פרשיה תמימה, שתחילתה בהתנהלות שבין בני הזוג המלכותי, אחשורוש לושתי. המשכה בהגעת

התחלת התענית וקבלתה הצום מתחיל בעלות השחר. שינת קבע בלילה נחשבת כקבלת תענית, ולכן מי שקם מהשינה באמצע הלילה, אסור

"מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחד

אם לא אמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ונזכר באמצע הברכה: יחזור לומר 'מוריד הגשם' וימשיך משם. אם סיים הברכה ואמר

להורדת קובץ גליון תורתך שאלתי מס' 157 לשמחת תורה תשפ"ה, בקישור  אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא

וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ (לג, א) מה מקומה של ברכה זו כאן?

גליון תורתך שאלתי מס' 156 – סוכות תשפ"ה בקישור  וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג, מ-מב) מדוע הקדימה התורה

הלכות חג הסוכות תשפ"ה דיני בניית סוכה יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את הסכך לפני בניית

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כג, מב-מג) מדוע הוסיפה התורה את המילים