מהי שמחה – לשמחת תורה בחלק מעדות ישראל קראו את מגילת קהלת בחג הסוכות. אחד המאפיינים הבולטים בחג הסוכות היא

שמחת תורה – תפילה על הגשמים בשמחת תורה מתפללים על הגשמים. יש בכך רמז, שהגשמיות באה בזכות התורה. ביום שבו

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר (ויקרא כג, מ) מה ההקשר בין 'פרי עץ הדר' לאתרוג? אבן עזרא: "כי

בציווי על חג הסוכות, כותבת התורה: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי

תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק (מסכת ר"ה) חז"ל מבארים מדוע תוקעים בשופר של איל דוקא,

"שנהיה לראש ולא לזנב" בראש השנה אנו מאחלים שנהיה "לראש ולא לזנב". מדוע אנו כופלים את הלשון ואומרים גם "שנהיה

רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מרבה להביא בשיחותיו הרבות את בעלי המוסר שאמרו שבתחילת חודש אלול אפילו הדגים שבים רועדים

וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג, לח)

י"ז תמוז עד ר"ח אב ר"ח אב – שבוע שחל בו ט' באב שבוע שחל בו ט' באב הערות שו"ע

מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות? טעמים רבים נאמרו כתשובה לשאלה זו. במאמר זה נעמוד על נקודה אחת במגילת

מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות רות רבה ב, טו: "אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה, לא טומאה

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (שמות יט, ח) לאחר שכתבה התורה את המילים 'ויענו כל

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר (כ, א) מי אמר את עשרת הדברות? פרקי דרבי אליעזר (פרק מא): "רבי

הכנות לחג השבועות מצוה להיטהר לקראת הרגל בטבילה במקווה, רצוי לאחר חצות, אך אפשר להקדים לשעה שלפני. השנה חג השבועות

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (יט, ג) מדוע

מצוה על כל אחד ואחד לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם", (בלשון רבים), למדו מכאן חז"ל שתהיה ספירה בפי

המדריך היעיל לסדר פעיל הרב חגי ולוסקי, מחבר רב המכר, הגדה של פסח – 'כי ישאלך' ליל הסדר הינו לילה

בדיקת חמץ בתחילת ליל י"ד בניסן (יום שלישי י"ג ניסן) בודקים את החמץ, לאור נר שעוה. יש להתפלל ערבית ולאחר

כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם (יג, יז)   מה היה החשש? רבי אברהם בן הרמב"ם: היו שם אויבים, הקב"ה

מדוע שמו של משה רבינו לא הוזכר בהגדה? חפץ חיים: הקב"ה מקיים את רצון יראיו, רצונו של משה להשמיט את

מדוע הלל היה כורך אותם ביחד? הלל ראה שפסח, מצה ומרור קשורים זה בזה, וגם המרירות שבגלות היא חלק מהגאולה,

מגילת אסתר מקפלת בתוכה סיפור, שבמבט ראשון נראה פרשיה תמימה, שתחילתה בהתנהלות שבין בני הזוג המלכותי, אחשורוש לושתי. המשכה בהגעת

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ (ה, ד) מדוע אסתר הזמינה

ליום ט"ו בשבט יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם, וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים

יש לברך את הברכה על הברק / על הרעם 'תוך כדי דיבור' לראיה / לשמיעה. אם הברק והרעם לא היו

התחלת התענית וקבלתה בי' בטבת החל נבוכדנצר את המצור על ירושלים שהוביל לחורבן בית המקדש. התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת

ברכות הדלקת נרות חנוכה לפני ההדלקה מברכים "להדליק נר" ו"שעשה נסים" ואח"כ מדליקים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר

את המנורה כידוע הדליקו בבית המקדש, המנורה לא היתה בחצר, אלא בפנים בהיכל. מדוע בתפילה אנו אומרים "בחצרות קדשיך"? תירץ

הקשה הבית יוסף: מדוע אנו חוגגים את חג החנוכה שמונה ימים, הרי בכד היה שמן ליום אחד, וא"כ הנס היה

יש לברך את הברכה על הברק / על הרעם 'תוך כדי דיבור' לראיה / לשמיעה. אם הברק והרעם לא היו

הלכות הזכרת ובקשת גשמים אם לא אמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם', אלא 'מוריד הטל' – אם נזכר באמצע הברכה: יחזור

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת (היום) התחילו לומר בכל תפילת עמידה (שמונה עשרה) 'משיב הרוח ומוריד הגשם' (במקום 'מוריד

דיני חול המועד "מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, ב), מכאן למדו חז"ל שחול המועד אסור בעשיית

דיני בניית סוכה את הסוכה יש למקם תחת כיפת השמים. יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את

  כפרות ותפילות בערב יו"כ (ויש נוהגים להקדים לאחד מימי 'עשרת ימי תשובה') נהוג לעשות כפרות באמצעות תרנגול לזכר ותרנגולת

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי

תמרים: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתינוּ, שֶיִתַּמּוּ אוֹיְבֵנוּ וְשּוֹנְאֵינוּ וְכל-מְבַקְשֵי רָעָתֵנוּ: רוביא : (ויש אומרים על רימון) יְהִי

ערב ראש השנה יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים ולבקש מה' שישמע תפילתנו

רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מרבה להביא בשיחותיו הרבות את בעלי המוסר שאמרו שבתחילת חודש אלול אפילו הדגים שבים רועדים

דיני תשעת הימים ותשעה באב שחל במוצאי שבת – תשפ"ב השנה (תשפ״ב), שתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש

צום י"ז בתמוז תשפ"ב צום י"ז בתמוז חל השנה ביום א' י"ח תמוז (נדחה). הצום מתחיל עם עלות השחר, וככל

5 פורענויות אירעו ביום י"ז בתמוז, יום מועד לפורענות: א. משה שבר את הלוחות בעקבות חטא העגל. ב. ביום זה

תקציר הלכות חג השבועות תשפ"ב הכנות לחג השבועות יש להכין לפני כניסת שבת נר נשמה (רצוי ל-48 שעות) להדליק ממנו