גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי (ג, א)   מדרש רבה (ז, ה): "שני עשירים עמדו בעולם, אחד

מי שנפטר לו אב או אם בחודש אדר בשנה פשוטה, כשמגיע לשנה מעוברת, לפי מנהג הספרדים נוהגים לקבוע את יום

סדר ט"ו בשבט להורדה 

קובץ – כיצד לנהוג בבדיקת פירות ט"ו בשבט  

מולד חודש שבט – יום ב', שעה 2 , 2 דקות ו- 50 שניות סוף זמן ברכת / קידוש לבנה

אף טעימה אסורה, אף אם יפלוט אח"כ. אך לספרדים הנוהגים כדעת השו"ע, טעימה מותרת בכל תענית, ובתנאי שיפלוט, ונחלקו הפוסקים

כולם חייבים בתענית ואסור לפרוץ גדר. קטנים עד גיל בר מצוה ובת מצוה פטורים מלצום ואף בתענית שעות אינם חייבים.

שינוי נוסף בין נרות החנוכה לנרות בית המקדש: בבית המקדש דלקה המנורה בתוך ההיכל בפנים הבית ואילו את נרות החנוכה

  סדר הדלקת נרות החנוכה מדגיש שבכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור עד אשר מגיעים לכאורה אל השלמות אל

עיקר מצוות הדלקת הנרות היא, "פרסומי ניסא", לפרסם ולהודיע את גודל הנס. אין עוד מצוה שכל כך מתחשבים עם ה"פרסום"

סדר הדלקת נרות החנוכה מדגיש שבכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור עד אשר מגיעים לכאורה אל השלמות אל היום

מנס חנוכה למדים שע"י מסירת נפש ייחודית, ע"י האמונה הבלתי מתפשרת מול כל הסיכויים, הגענו למה שהגענו. כל אומות קדם

כתב מרן החיד"א זיע"א בספרו "לב דוד", כי ימי חנוכה – יזהר האדם לשמרם בקדושה גילה ורעדה, שמחה של מצוה,

כתב הרמב"ן בפרשת בהעלותך: "מצאתי במגילת סתרים לרבנו נסים, שהזכיר האגדה הזו ואמר: ראיתי במדרש, כיון שהקריבו הנשיאים את קרבנם

• אם נספור מהמילה "בראשית" עשרים וחמש מילים, נגיע למילה "אור". • כשנמנה את מסעות בני ישראל נמצא, שהמסע הכ"ה

סדר הדלקת נרות החנוכה מדגיש שבכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור, עד שמגיעים לכאורה אל השלמות, אל היום השביעי

כשהיוונים רצו שכל עם ישראל יתייוון, הם רצו להשיג שלשה עקרונות: שיפסיקו לקיים את מצות מילה, כך שלא יהיה הבדל

עיקר מצוות הדלקת הנרות היא, "פרסומי ניסא", לפרסם ולהודיע את גודל הנס. אין עוד מצוה שכל כך מתחשבים עם ה"פרסום"

מדוע בחנוכה אומרים ב'על הניסים', שקבעו שמונת ימי הלל והודאה ולא מזכירים כלל את מפלת יוון, ואילו בפורים, מזכירים תליית

"מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין – נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין… – בית הלל אומרים: יום ראשון

"רשעים ביד צדיקים" שנמסרו 'רבים ביד מעטים' זהו נס מובן, אך מהו הנס שרשעים נמסרו ביד צדיקים? מה החידוש בכך?

חז"ל (שבת דף כא) ביארו את מהות חנוכה, על איזה נס קבעוהו: "תנו רבנן כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים

'חנוכה' נקרא על שם שחנו ונחו בכ"ה בכסלו מהמלחמה, חנו-כ"ה. מדוע נקבע השם על החנייה והמנוחה, ולא על שם הנצחון

"להשכיחם תורתך" – מובן, היוונים רצו שהיהודים לא ילמדו תורה וניסו בכל דרך להשכיח מאיתנו את התורה, אולם ההמשך אינו

ב'מעוז צור' אומרים: "חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה… כִּי אָרְכָה לָנוּ הַיְשׁוּעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה… אנו מבקשים שהקב"ה

מה מיוחד בשבת, חודש ומילה, מדוע היוונים רצו לבטל דוקא מצוות אלו? כתוב בספר שם משמואל שברית מילה זה אות

בתפילת 'על הניסים', בחלק הראשון – "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים…", ברור שזה היה נס ויש להודות עליו,

הקשה הבית יוסף: מדוע אנו חוגגים את חג החנוכה שמונה ימים, הרי בכד היה שמן ליום אחד, וא"כ הנס היה

"והדליקו נרות בחצרות קדשך" – למה בחצר? את המנורה כידוע הדליקו בבית המקדש, המנורה לא היתה בחצר, אלא בפנים בהיכל.

תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק (מסכת ר"ה) חז"ל מבארים מדוע תוקעים בשופר של איל דוקא,