מגילת אסתר מקפלת בתוכה סיפור, שבמבט ראשון נראה פרשיה תמימה, שתחילתה בהתנהלות שבין בני הזוג המלכותי, אחשורוש לושתי. המשכה בהגעת

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ (ה, ד) מדוע אסתר הזמינה

ליום ט"ו בשבט יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם, וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים

יש לברך את הברכה על הברק / על הרעם 'תוך כדי דיבור' לראיה / לשמיעה. אם הברק והרעם לא היו

התחלת התענית וקבלתה בי' בטבת החל נבוכדנצר את המצור על ירושלים שהוביל לחורבן בית המקדש. התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת

ברכות הדלקת נרות חנוכה לפני ההדלקה מברכים "להדליק נר" ו"שעשה נסים" ואח"כ מדליקים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר

את המנורה כידוע הדליקו בבית המקדש, המנורה לא היתה בחצר, אלא בפנים בהיכל. מדוע בתפילה אנו אומרים "בחצרות קדשיך"? תירץ

הקשה הבית יוסף: מדוע אנו חוגגים את חג החנוכה שמונה ימים, הרי בכד היה שמן ליום אחד, וא"כ הנס היה

יש לברך את הברכה על הברק / על הרעם 'תוך כדי דיבור' לראיה / לשמיעה. אם הברק והרעם לא היו

הלכות הזכרת ובקשת גשמים אם לא אמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם', אלא 'מוריד הטל' – אם נזכר באמצע הברכה: יחזור

החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת (היום) התחילו לומר בכל תפילת עמידה (שמונה עשרה) 'משיב הרוח ומוריד הגשם' (במקום 'מוריד

דיני חול המועד "מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, ב), מכאן למדו חז"ל שחול המועד אסור בעשיית

דיני בניית סוכה את הסוכה יש למקם תחת כיפת השמים. יש להעמיד את הדפנות לפני הנחת הסכך, ואם הניח את

  כפרות ותפילות בערב יו"כ (ויש נוהגים להקדים לאחד מימי 'עשרת ימי תשובה') נהוג לעשות כפרות באמצעות תרנגול לזכר ותרנגולת

וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי

תמרים: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתינוּ, שֶיִתַּמּוּ אוֹיְבֵנוּ וְשּוֹנְאֵינוּ וְכל-מְבַקְשֵי רָעָתֵנוּ: רוביא : (ויש אומרים על רימון) יְהִי

ערב ראש השנה יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות להשתטח ולהתפלל על קברי הצדיקים ולבקש מה' שישמע תפילתנו

רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מרבה להביא בשיחותיו הרבות את בעלי המוסר שאמרו שבתחילת חודש אלול אפילו הדגים שבים רועדים

דיני תשעת הימים ותשעה באב שחל במוצאי שבת – תשפ"ב השנה (תשפ״ב), שתשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש

צום י"ז בתמוז תשפ"ב צום י"ז בתמוז חל השנה ביום א' י"ח תמוז (נדחה). הצום מתחיל עם עלות השחר, וככל

תקציר הלכות חג השבועות תשפ"ב הכנות לחג השבועות יש להכין לפני כניסת שבת נר נשמה (רצוי ל-48 שעות) להדליק ממנו

אתַָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ

מכללת אתגר השבוע ציינו 2 מאורעות היסטוריים. פתחנו את השבוע בי"ד באייר – פסח שני, ומסיימים את השבוע עם האירוע

מצוה על כל אחד ואחד לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם", (בלשון רבים), למדו מכאן חז"ל שתהיה ספירה בפי

הלכות שביעי של פסח תשפ"ב בשנה זו שחל שביעי של פסח בערב שבת, לאור סמיכות החג לשבת, מתווספים כמה דינים

המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד ניערך לליל הסדר אתגרי ליל הסדר ליל הסדר – לילה מיוחד, מרובה במצוות ומשופע

מה מיוחד במצות "זכירת יציאת מצרים" בליל הסדר, הרי היא קיימת בכל יום, כל השנה? רבי חיים סולובייצ'יק מבאר שיש

"ארמי אובד אבי" – מיהו ארמי? פירוש קדמון: לבן הארמי, שרצה להשמיד את יעקב. רשב"ם: אברהם אבינו, שהיה ארמי-מארם, והיה

האדמו"ר מקלויזנבורג: כדי לפרסם ולבקש שזכות זו, שאנו נמצאים בגלות כביכול כ"שיכורים", תעמוד לנו, לפטור אותנו ממידת הדין ולהצילנו במידת

מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים? חתם סופר: נכרי שמתגייר, מברך "על הטבילה", לאחר שטבל, כיון שלפני כן הוא

מדוע בארבע כוסות שותים דוקא יין, ולא שתיה או מאכל אחר, כגון – ארבעה אגוזים או ארבעה תבשילים? ü     רבי

מדוע שינוי הלשון? בתורה מכונה החג "חג המצות", וכן בברהמ"ז ובתפילה, ואילו בחז"ל מכונה "חג הפסח". (שביעי של פסח, הגדה

הלכות פורים – תשפ"ב קריאת מגילת אסתר בליל פורים מברכים לפני קריאת המגילה 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים,

וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ (ח, ט) מדוע המתינו עד אז, הרי המן

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה (ז, ו) מדוע כפלה לשונה ואמרה גם 'אִישׁ צַר וְאוֹיֵב', וגם 'הָמָן

כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שׁוֶֹה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ (ז, ד)

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן (ז, ה) איך

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה… (ז, ה) מדוע אחשורוש כפל את לשונו בשאלה? ·         מגילה טז ע"א: "בתחילה ע"י

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ (ו, י)

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי בֶחָצֵר וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ… (ו, ד) מדוע המלך חשב שמישהו מיועציו נמצא בשעה זו בחצר?

יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ… וְיִתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי עָלָיו (ה, יד) מדוע הציעו להרוג את מרדכי בתליה דוקא? מדרש רבה (ט, ב):

יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה… וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ (ה, ח)   מדוע אסתר דחתה את אמירתה למחר, למשתה השני?

הלכות פורים – תשפ"ב קריאת מגילת אסתר בליל פורים מברכים לפני קריאת המגילה 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים,

כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק (ד, ב) מדוע מרדכי לא הסיר את השק ונכנס לארמון? ·         אלשיך:

אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ (ג,

וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי (ב, כב) מדוע מרדכי אמר לאסתר, ולא אמר בעצמו למלך? אלשיך: מרדכי