לה. בכל מקום שיש ספק לענין הברכה אם יש לברך אותה אם לאו, המברך את הברכה אין עונים אחריו "אמן", שכשם שספק ברכות להקל, כך ספק "אמן" להקל. [כגון – ספרדי ששומע אשכנזי שמברך על תפילין של ראש ברכת "על מצות תפילין", או על ההלל בראש חודש, לא יענה אחריו "אמן"].
לו. העונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך. אך אם כוונתו כדי לעורר את הקהל לענות אמן, מותר לו להגביה קולו.