י"ב תמוז תשפ"ב – הלכות ישתבח וברכות קריאת שמע (ב)
ג. צריך להזהר שלא להפסיק בפסוקי דזמרא בדיבור, אין צורך לאומרם בנשימה אחת, אלא יאמרם בנעימה, כמי שמסדר את שבחו
ג. צריך להזהר שלא להפסיק בפסוקי דזמרא בדיבור, אין צורך לאומרם בנשימה אחת, אלא יאמרם בנעימה, כמי שמסדר את שבחו
א. פסוקי דזמרא בנויים באופן שברכת 'ברוך שאמר' פותחת ב'ברוך', באמצע – הזמירות, שאינן מפסיקות ביניהן ובסיום – ברכת 'ישתבח',
לא. שליח ציבור צריך לעמוד כשאומר ברכת 'ישתבח'. לגבי שאר המתפללים – מנהג האשכנזים שכל אחד עומד, ומנהג הספרדים שאפשר
כט. מי שבירך על קפה או תה קודם 'ברוך שאמר' ושתה, אך לא סיים את שתיית הקפה או התה ורוצה
כז. העומד בפסוקי דזמרה והגיע שליח הציבור בחזרת התפילה למודים, אין לו לענות עם הצבור "מודים דרבנן" כולו, אלא ישחה
כה. נהגו לעמוד בשעת אמירת 'ברוך שאמר' ובשעת אמירת 'ויברך דוד', האשכנזים נוהגים לעמוד גם ב'ישתבח'. כו. העומד בפסוקי דזמרה
כג. בשעת אמירת 'ברוך שאמר' יאחז בידו את שתי הציציות שמלפניו ובסיום הברכה ינשקם. מותר לומר פסוקי דזמרה גם לפני
כא. אם אוחז באמצע פסוקי דזמרה ונזכר שלא בירך ברכות התורה, יאמר אותם שם עם הפסוקים שלאחריהם. ואם כבר התחיל
יט. לגבי ברכות השחר – ברכת 'על נטילת ידים' יקפיד לאומרה לפני התפילה, כיון שאי אפשר להשלימה לאחר התפילה. אם
יז. נהגו לעמוד באמירת "ברוך שאמר" וב"ויברך דוד", גם המתפלל ביחידות צריך לעמוד. יח. מי שלא היו לו טלית ותפילין
טו. עיקר פסוקי דזמרה הוא הפרק ״אשרי יושבי ביתך״. צריך לכוין על הפרנסה בפסוק 'פותח את ידך', שכל האומרו בכוונה
יג. לכתחילה ראוי ונכון לבוא לבית הכנסת בתחילת התפילה, כדי שלא יצטרך לדלג על פסוקי דזמרא. יד. מי שהתאחר לבוא
יא. לכתחילה לא יקראו לעלות לתורה למי שעומד באמצע פסוקי דזמרה, אלא אם כן הוא הכהן או הלוי היחידים בבית
ט. כשציבור אומר 'שמע ישראל', עפ"י הדין יש לומר עמהם פסוק ראשון של קריאת שמע, כדי שלא יראה שכביכול אינו
ז. מותר לענות אמן על ברכות באמצע פסוקי דזמרה, לאחר 'ברוך שאמר', משום שאמירת 'אמן' נחשב כשבח וזמרה ואינו נחשב
ה. אף על פי שאסור להפסיק בשיחה מתחילת 'ברוך שאמר' עד סוף תפלת שמונה עשרה, מכל מקום מי שעבר והפסיק
ג. ברכת 'ברוך שאמר' היא הברכה שפותחת את פסוקי דזמרה, וברכת ישתבח היא הברכה שמסיימת אותם, לכן אסור להפסיק ביניהם
א. צריך ליטול ידיו לפני התפילה, אע"פ שלא התלכלכו, כולל לפני תפילת שחרית. אם לא הסיח דעתו מהנטילה של שחרית,
יא. אין נכון להתפלל כנגד בגדים מצוירים או כנגד תמונות וציורים התלוים על הקיר, משום שעלולים להפריע לו לכוון בתפילה.
ט. יקבע מקום קבוע לתפילתו בתוך בית הכנסת, ורצוי בבית כנסת אחד קבוע. ניתן להתפלל באופן קבוע תפילות שחרית בבית
ז. לא יתפלל במקום פרוץ – פתוח (כמו בשדה או ברחוב), משום שכשמתפלל במקום צנוע יש עליו יותר אימת הקב"ה.
ה. אדם הנמצא עם ציבור המתפלל, אסור לו להקדים את תפילתו לתפילת הציבור, משום שנראה כמבזה את ציבור המתפללים. אם
ג. אין לעמוד להתפלל שמונה עשרה על גבי כסא, על גבי ספסל, או על גבי כל מקום גבוה אחר, שגובהו
א. התפילה היותר מקובלת והמצוה היותר גדולה היא להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, משום שבית הכנסת הוא מקום קבוע ומיוחד
ט. כוונה בתפילה – מרוב טרדות, קשה לעיתים לכוון בתפילה. חלק מעבודת התפילה היא להתאמץ ולכוון כהוגן, כדברי חז"ל: "המתפלל
ז. המתפלל צריך שיכוין ליבו, שנאמר 'תכין לבם תקשיב אזנך' (תהילים י, יז), פירוש שיכוין פירוש המילים שמוציא בשפתיו ויחשוב
ה. ראוי להגיע לבית הכנסת לפני זמן התפילה (בכל התפילות), להכין עצמו לקראת התפילה, וללמוד מעט לפני התפילה, שיעמוד ויתפלל
ג. חז"ל אמרו: "אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (תלמוד ירושלמי ברכות פ"ה ה"א), אדם צריך להכין את עצמו
א. התפילה היא במקום הקרבן. ראוי להקפיד על הקבלות שבין התפילה לקרבן. צריך להיזהר שהתפילה תהא דוגמת הקרבן שמקריבים בכוונה,
יג. קבעו לומר בכל יום פרשת התמיד ופרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, כדי שייחשב ללימוד מקרא משנה וגמרא, [ברייתא
יא. לכתחילה יש לומר בכל יום את סדר הקרבנות לפני 'ברוך שאמר'. אמירת פרשת הקרבנות אינה חיוב גמור כתפילה, אלא
ט. הישן בלילה שינת קבע על מיטתו וקם משינתו ללמוד תורה – צריך לברך ברכות התורה קודם לימודו. אם לאחר
ז. הלילה הולך אחר היום שלפניו. לפיכך רשאי ללמוד בלילה על סמך ברכות התורה שבירך ביום שלפניו, כל זמן שלא
ה. הניעור כל הלילה, (כמו שנהגו בלילי חג השבועות, הושענא רבה וכיו"ב), חייב לברך ברכות התורה בעת עלות השחר. ו.
ג. צריך מאד ליזהר בברכת התורה, אסור לעסוק בדברי תורה עד שיברך ברכות התורה. השומע דברי תורה או שיעור תורה
א. המשכים קום בבוקר ורוצה לקרוא תהלים לפני התפילה וכן האומר פסוקים דרך תפילה ותחנונים (לא בדרך קריאה ולימוד), נכון
טו. נוהגים להיות ערים בליל שבועות כל הלילה ולעסוק בתורה, כתיקון לפגם שכשקיבלו בני ישראל את התורה, מצא אותם הקב"ה
י. אין לערוך את השולחן, לשטוף את הכלים, או להכין אוכל וכיו"ב משבת ליו"ט. הכנות ליו"ט יעשו לאחר שעת צאת
ז. אין להכין מאומה משבת לשבועות, ולכן אין להכין בשבת את הספר תורה לקריאת החג למחרת. אין להביא את המחזור
ד. בערב שבועות מאחרים להתפלל ערבית, שיהיה ודאי לילה כיון שנאמר בספירת העומר 'שבע שבתות תמימות', יש צורך שיהיו ימי
א. נוהגים להדליק נר נשמה עבור תפילת יזכור. השנה, מדליקים נר נשמה גם כדי להדליק נרות חג במוצאי שבת, מנר
ז. המתפלל תפילת שמונה עשרה בלחש עם חזרת השליח צבור, והקדים באיזו ברכה וחתם בה לפני השליח צבור, לא יענה
ה. חולה שיכול לצאת מביתו על פי הוראת רופא רק לזמן קצר – יעדיף להתפלל בציבור שמונה עשרה, ולא להמתין
ג. לכתחילה רצוי מאד להתפלל במנין שבו כל 10 האנשים טרם התפללו, כדי שהתפילה תיחשב לתפילה בצבור. ד. אם אין
א. צריך להתפלל בכל יום ויום במנין של עשרה, אלא אם כן הוא אנוס, שאז יתפלל ביחידות, אך יכוון לשעה
יא. אסור לאכול ולשתות קודם תפלת שחרית, משום שנאמר 'לא תאכלו על הדם', ודרשו חז"ל: לא תאכלו קודם שתתפללו על
ט. כתוב במדרש רבה (פרשת ואתחנן), "אין הקב"ה פוסל תפלת כל בריה". וגדולה תפלה יותר מכל הקרבנות, ויש להשתדל מאד
ז. אמרו במדרש תנחומא (פרשת וירא): "אמר להם הקב"ה לישראל: הוו זהירין בתפלה, שאין לך מידה אחרת יפה הימנה, ואפילו
ה. אפשר לומר בבית האבל בסדר התפילה פרשת הקרבנות, פיטום הקטורת, ואיזהו מקומן, ופתח אליהו, וגם האבל עצמו יאמרם. ו.
ג. המנהג לומר 'יהי רצון…' אחר אמירת הקרבנות. טוב לומר 'פיטום הקטורת' בכל בוקר בכוונה גדולה וכן בתפלת המנחה. טוב
מה המנויים ורוכשי הספרים אומרים עלינו?
מלאו כאן את פרטיכם ותקבלו קבצי הלכה מתומצתים, ברורים ומותאמים המופצים לפני כל חג, וכן עדכונים על ספרים חדשים והודעות על מבצעים מיוחדים.
© 2021 כל הזכויות שמורות לחגי ולוסקי