טז, א וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ מתי נאמרה פרשה זו? גיטין ס'

פרשת קדושים נפתחת בתצורה מעט שונה מהרגיל: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:

פתיח עיון בחיבור שבין עבודת המקדש לתיקון האדם והחברה במרכז הקריאה של השבוע ניצבות שתי פרשיות המהוות את "לב" חומש

בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות, אחרי מות – קדושים. בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין

גליון אחרי מות – קדושים תשפ"ה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן… (טז, א) לאחר שמיתתם נכתבה בפרשת שמיני, מדוע הפסיקה

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן… (טז, א) לאחר שמיתתם נכתבה בפרשת שמיני, מדוע הפסיקה התורה, וחזרה לתיאור מיתתם בפרשתנו? חזקוני:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ (טז, א) לאחר שמיתת בני אהרון נכתבה

חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר (יז, יג) מדוע רק דם חיה ועוף מכסים ואילו דם

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם… לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (יח, ג)

מתי מטילים גורל? כשנדרש לבחור מישהו או משהו, או כשיש התלבטות את מי להעדיף. איך מתבצעת ההגרלה? לרוב שולפים פתק

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ (טז, א)  מדוע כפל הלשון, "אַחֲרֵי מוֹת… וַיָּמֻתוּ"? התורה מלמדת מדוע

בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות, אחרי מות – קדושים. בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם… לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (יח, ג)

טז, א *וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ* *מדוע הפרשה המדברת על יום

טז, כו וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה האדמו"ר מוויז'ניץ, בעל

יז, יג  וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת

טז, יג וְנָתַן אֶת הַקטֹרֶת עַל הָאֵש לִפְנֵי ה' וְכִסָה עֲנַן הַקטֹרֶת אֶת הַכַפֹרֶת אֲשֶר עַל הָעֵדות וְלֹא יָמות המשנה

בעבודת הקב"ה אדם לא יכול לעשות משהו מהרגשתו העצמית טז, א אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ