אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר… (יב, ב) "אמר רבי שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה

"בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" – הַבְּדִידוּת: עֹנֶשׁ חֶבְרָתִי אוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְתִקּוּן? 📜 רֶקַע קָצָר בפרשיות השבוע, תזריע – מצורע,

נדמיין לעצמנו יהודי שומר מצוות בתקופת דור המדבר. אדם "נורמטיבי", אב מסור "משלנו", המקפיד על שלוש תפילות ביום במנין וקובע

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא (יב, ב) מדוע נסמכה פרשת אשה יולדת לסוף

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

בשבת נקרא בע"ה שתי פרשיות – תזריע ומצורע. המשותף לשתיהן, נושא שמופיע גם בפרשת תזריע וגם בפרשת מצורע – משמעותו

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר (יב, ב) מדוע נסמכה פרשת תזריע לפרשת שמיני? אבן עזרא: "אחר שהשלים תורת הטהור והטמא

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר (יב, ב) מדוע נסמכה פרשת תזריע לפרשת שמיני? אבן עזרא: "אחר שהשלים תורת הטהור והטמא

על הפסוק הפותח את פרשת השבוע "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (יב, ב) ביאר רש"י כדברי חז"ל (מדרש רבה יד,

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ… וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (יד, לד)  "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו

יב, ג  וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ בברית מילה אומרים: "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים". מדוע

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר… (יב, ב) רבי ישראל סלנטר היה דורש: למה נסמכה פרשת