'וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ' – ברכה בברית: "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים".
יב, ג וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ
בברית מילה אומרים: "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים". מדוע מכריזים זאת דווקא בברית?
א. בכל המצוות אין כל ודאות שישאר האדם נאמן להם כל ימי חייו, כפי שאמרו חז"ל: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", אולם ממצות מילה אינו יכול להיפרד והרי מקיימה כל חייו. אנו מברכים את הרך הנימול: "כשם שנכנס לברית" – היינו שברור שתהא מצוה זו עמו כל ימיו, "כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים" ויהיה דבק בכל המצוות כל ימיו.
ב. בכל המצוות יתכן שתהיה לאדם מחשבה זרה בעת עשייתם וקשה לאדם להימנע מכך, בניגוד למצות מילה, שאדם מקיים ללא כל מחשבה זרה. ועל זה אומרים: "כשם שנכנס לברית" – בלא שום מחשבה זרה, "כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים" ויזכה לעשותם ללא פניות.
ג. מילת ברית בהיפוך אותיות תרי"ב, חסר מצוה אחת לתרי"ג שהיא מילה שקיימה עכשיו, וכשם שנכנס לברית כך יזכה לתורה לחופה ומעשים טובים.
