אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ (כט, א)
מדוע כתבה זאת התורה?
אור החיים: "הגם שעד עתה היה מדבר אל כל ישראל, הוסיף לקבץ הנשים והטף והגרים כאמור בסמוך 'אתם נצבים היום כולכם… טפכם…'".
רש"ר הירש: "רבים מבאי הארץ ראו את גאולת מצרים בעיניהם, שהרי גזירת הכליה במדבר לא נגזרה על כל שבט לוי ועל כל הנשים. נוסף על כך גם שאר בני הדור הזכרים מבני ארבעים ועד בני ששים השתתפו ביציאת מצרים. נמצא שהדור שעמד אז לפני משה כלל מספר רב של עדי ראייה, ומוצדקת אפוא הפנייה 'אתם ראיתם…'".
מלבי"ם: "קרא אותם להסביר להם הדברים שביארתי בהקדמת כל המאמר הזה: אתם ראיתם את כל אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים. שה' משגיח על כל דרכי איש לתת לו כדרכיו וכפרי מעלליו: את אשר עשה ה' לפרעה, איך העניש את פרעה כפי משפט להעניש מי שהוא עומד ברשות עצמו כפרעה".
הנצי"ב מוולוז'ין: "ענין פרשה זו מובן שהוא תנחומים ולהניח לבן של ישראל על צ"ח קללות, מה שאין בכל אומה ולשון בשעה שגולים ומוסרים מעם המולך, היינו שאין הפזור כ"כ בכל העמים מקצה הארץ".
