הלויים – לאחר משפט המלוכה
לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן (יח, א)
מדוע כתבה זאת התורה לאחר משפט המלוכה?
אבן עזרא: "כאשר הזכיר משפטי המלך שהוא השופט, הזכיר גם משפט הכהנים שהם מורי התורה. ואחר שאמר שאין להם נחלה, יקחו מאת הזובח הזרוע והלחיים והקיבה".
חזקוני: "אחר שהזכיר משפטי המלך שהוא שופט הזכיר גם משפט הכהנים שהם מורי התורה. 'לא יהיה לכהנים הלוים…', שאם יהיה להם לא יוכלו לעבדה ולשמרה לפי שהם זקוקים להיות קבועים תמיד אצל המקדש".
בעל הטורים: "סמך פרשת כהנים לפרשת מלך, כי על פי כהן גדול המלך נמשח. והקדים מלך שגדול הוא ממנו. ועוד רמז, שעל הנשיא יהיה העולה והמנחה והנסך".
אור החיים: "וטעם סמיכות מצוה זו למצות המלך, לומר שהמלך שוה לעם במצות האמורים בענין לתת להם מתנותיהם ולא ירום לבבו מאחיו לבלתי סור מן המצוה שמצוה ה' לכללות ישראל".
משך חכמה: "ונראה דהמלך נוטל מחצה בביזה, ושבט לוי אסור לו ליטול. לכן אין מעמידים מלך משבט לוי, שאסור לו ליטול חלק בביזה, ולא ילחם עבור העם ברצון טוב, כיון שאין לו חלק בביזה, ואתי שפיר הסמיכות".
