סמיכות פרשת כי תצא לעגלה ערופה
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ (כא, י)
מדוע נסמכה פרשתנו לעגלה ערופה, שבסיום הפרשה הקודמת?
אבן עזרא: "זו הפרשה דבקה עם 'כי תצור אל עיר' (לעיל כ, יט). ונכנסה ביניהם פרשת עגלה ערופה בעבור החלל הנמצא בארץ ישראל. ולא כן חוצה לארץ, ואף כי במלחמה".
חזקוני: "נסמכה כאן לומר, שאין דין פרשה זו של חוצה לארץ כדין פרשיות דלעיל שנוהגות בארץ. 'כי תצא למלחמה', במלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו".
ר' חיים פלטיאל: "סמך פרשה זו ל'כי תעשה הישר', מפני שלא היו מוציאין למלחמה רק הכשרים, דהא הותרה להם יפת תואר, ולכך באו כשרים שלא היו מתאוים, דלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע".
בעל הטורים: "למה כתיב פרשת עגלה ערופה בין שתי מלחמות? הקדים לה מלחמה, שאם יאמר השונא: אהרוג כי עת מלחמה, ויאמרו האויבים הרגוהו במלחמה. וכתיב מלחמה אחריה, לומר תבער דם הנקי להרוג הרוצח ואח"כ תלך במלחמה ותנצח. ולא היו מניחים שונאים לילך במלחמה ביחד שמא יהרגו זה לזה במלחמה.
'כי תעשה הישר', וסמיך ליה 'כי תצא למלחמה', שאין יוצאין למלחמה אלא צדיקים (סוטה מד ע"א), לומר שהשם יוצא עמך כענין שנאמר 'ויצא ה' ונלחם בגוים' (זכריה יד, ג)".
