"יחי ראובן", שיקום לתחיית המתים

יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר  (לג, ו)

לאחר שאמר משה רבינו 'יְחִי רְאוּבֵן', מדוע הוסיף ואמר 'וְאַל יָמֹת'?

כשהיה רבי חיים מבריסק ילד כבן ארבע, נכנס פעם רב תלמיד חכם אל אביו בעל ה'בית הלוי', ובשיחתם אמר ה'בית הלוי' לרב שבנו יודע ללמוד והוכיח משאלה זו.

קרא ה'בית הלוי' לבנו ושאל אותו: מדוע משה אמר 'וְאַל יָמֹת', לאחר שאמר 'יְחִי רְאוּבֵן'?

הרהר רבי חיים – הילד והשיב תוך ששואל את אביו: אבא, אימתי נאמר פסוק זה, בחיי ראובן או לאחר מותו?

השיבו ה'בית הלוי': ודאי לאחר מותו.

אמר לו רבי חיים – הילד: אם כן הדבר פשוט, "יחי ראובן", היינו שיקום לתחיית המתים, ועל כן אפשר להמשיך ולברך "ואל ימות", ששוב לא ימות לעולם.