וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (ג, כג)
מדוע נכתב בלשון 'ואתחנן'?
רש"י: "אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם. אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם".
חזקוני: "ואתחנן, ואתמלא תחנונים".
דעת זקנים מבעלי התוספות: "שהתפלל משה תקט"ו תפילות, כמנין ואתחנן".
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה (ג, כה)
מדוע רצה משה רבינו להיכנס לארץ?
סוטה יד ע"א: "דרש רבי שמלאי, מפני מה נתאוה משה רבינו להיכנס לא"י, וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא אמר: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני כדי שיתקיימו על ידיו".
ספורנו: "להכרית כל יושבי כנען, כדי שלא יגלו ישראל ממנה".
וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי (ג, כו)
מדוע סירב הקב"ה לבקשת משה?
חזקוני: "אמר הקב"ה למשה: אם אתה עובר בארץ, יאמרו: מה שנגזר על דור המדבר שלא ליכנס לארץ היינו, לפי שאין להם חלק לעולם הבא, ואם תכנס לארץ בתפילתך יאמרו: לא חש משה אלא על עצמו. אלא תיקבר אצלם ותביא עמך לעתיד".
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים (ד, א)
מדוע הוסיף את המילה 'ועתה'?
רש"ר הירש: "שילמד לקח מכל מה שסופר לו מעברו, ועפ"י זה יבנה את עתידו. כל הניסיונות שעברו עליו עד כה מביאים לידי מסקנה אחת, והיא שהשמיעה בקול ה' היא תנאי היחיד, ההכרחי והמספיק, לישע עתידו. משה נפטר לעולמו, אך החוקים שהוא מסר ולימד בשם ה' כוללים את כל מה שהעם זקוק לו לבניין עתידו, והמשימה האחרונה של משה לפני מותו היא לדבר על לב העם לקיים את החוקים האלה".
לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ (ד, ב)
מדוע לא להוסיף או לגרוע?
בכור שור: כשמוסיף על המצוה, כגון שיושב 8 ימים בסוכה מראה שגם 7 הימים שלפני כן, שישב לא קיים לשם מצוה.
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ (ד, ט)
מה ביאור אזהרת התורה?
רש"י: "אז כשלא תשכחום, ותעשום על אמתתם, תחשבו חכמים ונבונים, ואם תעוותו אותם מתוך שכחה, תחשבו שוטים".
רמב"ן: "מצות לא תעשה, הזהיר בה מאד, כי כאשר אמר שנזהר בכל המצות ונשמור החוקים והמשפטים לעשותם, חזר ואמר רק אני מזהירך מאד להישמר ולשמור עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצות, שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך הקולות והלפידים את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם".
שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ (ה, יב)
מדוע הוסיפה התורה את המילים 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ'?
רשב"ם: "ובשביל ששמירת שבת וכיבוד אב מצות עשה הם, נאמר בהם 'כאשר צוך ה' אלהיך', אבל בכל שאר דברות שהן אזהרת לאוין, אין ראוי לומר 'כאשר צוך', כדכתיב 'מצוך היום לעשותם', אבל לא מצינו 'מצוך' שלא לעשות".
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה (ה, טו)
מדוע עלינו לזכור זאת?
חזקוני: "פירש הכתוב כאן הטעם, מפני מה שובתים עבד ואמה, שע"י כך שאתה והם עובדים כל ששת ימי המעשה ובשביעי נחים, תזכור כי היית עבד כמוהו במצרים ויפדך ה'".
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (ו, ז)
מדוע האות ד' שכתובה בספר התורה היא גדולה?
רבי חיים פלטיאל: "ד' שמנה, שלא יטעה לומר ר' (=אחר). וכאן הפסוק מתחיל בשי"ן ומסיים בד' דהיינו 'שד', לומר מי שקורא ק"ש אין לו לירא ממזיקין. 'ולא תשתחוה לאל אחר', הר' עשויה עגולה בטוב שלא יטעה לקרות ד'".
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' (ו, יח)
מהו 'הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב'?
רש"י: זו פשרה, לפנים משורת הדין.
בכור שור: שתעבדנו בישרות הלב, ותעשה הטוב בעיני ה'.
הנצי"ב מוולוז'ין: "עוד יש לעשות גמילות חסדים בין אדם לחברו באותה שעה, כמו שעשה יהושע בן נון שתיקן אז עשר תקנות בין אדם לחברו".
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים (ז, ו)
מה משמעות ייחודיות עם ישראל?
רש"ר הירש: "אתה עדה לאומית 'קדושה'. אומות אחרות נושאות את תכלית ייעודן בתוך עצמן והתכלית העליונה של איגודן הלאומי היא השמירה על קיומן הלאומי. אך הייעוד של איגודן הלאומי הוא מחוצה לו. אין הוא קנוי לעצמו, אלא הוא קנוי לה' ועליו להעמיד את עצמו לרשות ה'. כל יחסיו, כל הצדדים של חיי היחיד, המשפחה והמדינה חייבים להיות 'מוכנים ומזומנים' לתכליות ולתפקידים שהותוו לו בידי ה', קוניו ואדוניו. לפיכך הוא חייב להרחיק מעליו את כל המנוגד לתכליות אלה. 'הנך חברה לאומית שהיא קנויה וקדושה לה' אלהיך'".