והיה עקב תשמעון – עקב

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ (ז, יב)

מה מובנה של המילה 'עֵקֶב'? ומדוע נקטה בה התורה?

אונקלוס: "ויהי חלף דתקבלון", [רמב"ן: כמו 'חלף עבודתכם' (במדבר יח, לא), עשאו לשון סבוב].

רש"י: "אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון".

אבן עזרא: "כמו 'לעולם עקב' (תהילים קיט, קיב) שכר באחרונה".

רמב"ן: "טעם 'עקב', כמו בעבור, וכן 'עקב אשר שמע אברהם בקולי' (בראשית כו. ה)… כל לשון עקיבה גלגול וסבוב, 'עקוב הלב' (ירמיה יז, ט), 'ויעקבני זה פעמים' (בראשית כז, לו), ענין גלגולין וסבות. וכן אחורי הרגל שנקרא עקב, 'וידו אוחזת בעקב עשו' (בראשית כה, כו), יקראנו כן בעבור היותו מעוגל, כאשר יקרא הלשון אמצע היד והרגל "כפות" בעבור היותם כמו כפות הזהב".

חזקוני: "והיה עקב תשמעון – בשביל שתשמעון…".

בעל הטורים: "ענוה, למוד מן העקב הזה שהולך אחר הרגל דרך ענוה ולפיכך אינו ניגף כמו אצבעות הרגלים".

אור החיים: "פירוש עקב הוא סוף ותכלית, כדרך שמצינו שישתמשו חז"ל בלשון זה בלשון המשנה (סוטה מט ב) 'בעקבות משיחא…', כי בגמר זמן ביאתו יקרא עקבות".

 

עגלת קניות

רוצים לקבל מסרון יומי לנייד במגוון נושאים?

טעימה מהפרשה

רעיונות ערבים על פרשיות השבוע

שפע רעיונות וחומרים
על פרשיות השבוע ומועדים מחכים לכם

לאן לשלוח?

מלאו את הטופס וקבלו
קבצי הלכה מתומצתים , ברורים ומותאמים.

דילוג לתוכן