הברכה והקללה
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה (ל, א)
מתי יחולו הברכה והקללה שנכתבו בפסוק זה?
בכור שור: "הברכה בדורות הכשירים, ששומרים המצות, כגון בימי יהושע, כדכתיב 'ויעבד ישראל את ה' כל ימי יהושע…', ובימי שמואל, דכתיב 'וינהו כל בית ישראל אחרי ה", ובימי השופטים הכשרים, ובימי דוד ושלמה, וכיוצא בהם. והקללה: בימי ירבעם ואחאב ואמון ויהויכין וכיוצא בהם".
רמב"ן: "כבר הזכרתי (ויקרא כו, טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל עניניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות".
תולדות יצחק: "הפרשה הזאת עתידה, כי כולה לא היתה ומקצתם בעשרה שבטים ומקצתם בנו ובהם".
הכתב והקבלה: 'הברכה בשעה שהיו מעשיך רצויים, והקללה כאשר קלקלת מעשיך'.
רש"ר הירש: "מאות שנות הייסורים של ישראל הביאו על העם מבחנים קשים ולא פעם היתה משמעותם סתומה. עתה מתאר הכתוב את המטרה הגדולה שייסורים אלה מובילים אליה".
הנצי"ב מוולוז'ין: "פרשה זו היא פרשת הגאולה, נבואה ברורה איך יהיה סדר הגאולה העתידה בפרטות כאשר יבואר, וכמו שביאר ה' למשה סדר גאולת מצרים מהחל עד גמר קריעת ים סוף".
