קישור להורדת קובץ גליון תורתך שאלתי לפרשת בחוקותי, לחצו https://did.li/bScx5   אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (כו,

בתחילת פרשתנו בחוקותי כתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם", ובפסוק שאחריו כתוב: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד…". נשאלת השאלה, לאחר שכתבה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (כז, ב) מדוע נכתבה פרשת ערכין לאחר

וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב (כו, ח) מה ביאור החשבון, הרי כשחמישה רודפים

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם (כו, ו) לאחר שנכתב לעיל

וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם  (כו, ה) מה ביאורה של

בפרשתנו, פרשת בהר מצוה התורה על מצות היובל. בכל חמישים שנה, לאחר שבע שמיטות, מצווים בית דין להכריז על היובל

https://did.li/u3PCN וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר (כה, א) היכן ומתי נאמרו הדברים שבפרשה זו? אבן עזרא: "אין מוקדם

https://did.li/o4JTY אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים… וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם (כא, א) מה מקומה של פרשת הכהנים במקום זה? אבן עזרא: "אחר שהזהיר ישראל

הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ״ל היה ידוע בזהירותו המופלגת בכבוד הזולת. באחת השנים בהן נמנה על חבורה לאפיית מצות יד,

הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה (כד, יד) פרשתנו

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם (כג, ד) מדוע הסמיכה התורה את פרשת המועדים לאחר הקרבנות וציווי

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם

להורדת גליון תורתך שאלתי לפרשת קדושים בקובץ https://did.li/crPCN דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ… (יט, ב)

בפרשת השבוע, פרשת קדושים מצוי אחד הפסוקים המפורסמים ביותר, בודאי חלקו האחרון של הפסוק: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי

וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי (כ, כו) מה הדגיש הקב"ה במילים "וָאַבְדִּל

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (יט, יז) מדוע נסמכה אזהרת 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ'

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (יט, טו) מה ביאור ציווי

אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (יט, ג) מדוע הסמיכה התורה מורא הורים לשמירת שבת? רש"י:

דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (יט, ב) מדוע פרשה זו

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן… (טז, א) לאחר שמיתתם נכתבה בפרשת שמיני, מדוע הפסיקה התורה, וחזרה לתיאור מיתתם בפרשתנו? חזקוני:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ (טז, א) לאחר שמיתת בני אהרון נכתבה

חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר (יז, יג) מדוע רק דם חיה ועוף מכסים ואילו דם

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם… לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (יח, ג)

מתי מטילים גורל? כשנדרש לבחור מישהו או משהו, או כשיש התלבטות את מי להעדיף. איך מתבצעת ההגרלה? לרוב שולפים פתק

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן (יד, ב) על נזיר שמביא קרבנו בטהרתו כתוב (במדבר ו, יג)

יד, לה וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת בפרשת השבוע מספרת התורה מה עושה אדם

יד, ב  זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן מדוע המילה 'תִּהְיֶה' כתובה בלשון עתיד? חז"ל כורכים בין

יד, ב  זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן מדוע המצורע מובא אל דווקא אל הכהן, שיראה ויבדוק

יד, ב  זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן על נזיר שמביא קרבנו בטהרתו כתוב (במדבר ו, יג)

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר (יב, ב) מדוע נסמכה פרשת תזריע לפרשת שמיני? אבן עזרא: "אחר שהשלים תורת הטהור והטמא

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם (ט, כג) מדוע נכנסו ומדוע יצאו לברך את העם? רש"י:

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה (ו, ב) מה מלמדת התורה במילים אלו? רש"י: "הרי הענין הזה בא ללמד

אל תגיד 'אוף', אמור פרק ק' לפני כשנה נהרגו שני ילדי משפחת פלאי בפיגוע רצחני, כשעמדו בתחנת אוטובוס סמוך לביתם

וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה (ה, כג)  'והיה' כתוב תמיד בהקשר שמחה. איך מתקשרת השמחה לקרבנות חטאת או

מקורו של המפטיר בשבת הקרובה, שבת זכור בסיום פרשת כי תצא, בו כתוב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו (א, א) מדוע האות א' במילה 'וַיִּקְרָא' זעירא? בעל הטורים: משה היה גדול ועניו,

גליון בהר בחוקותי תשפ"ג וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי… וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (כה, א-ב) מה ענין שמיטה אצל

מצות השמיטה – חיזוק באמונה פרשת בהר פותחת במצוה ייחודית – מצות השמיטה, כפי שכתוב: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר

וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם… וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה… אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ… אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ (כו, לג-לד) מה יהיה הרווח אם

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (כה, ב)

בפרשת השבוע נאמר על המנהיג מס' 1 בעם ישראל: "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו (כא, א) מדוע פרשת אמור נסמכה לפרשת קדושים? בעל

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי (כג, ב) מדוע קרבנות

אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי, שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ (כג, ב-ג) לאחר שכתבה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו (כא, א) מה מקומה של

אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ (טז, א)  מדוע כפל הלשון, "אַחֲרֵי מוֹת… וַיָּמֻתוּ"? התורה מלמדת מדוע

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה' (יט, טז) האם יש קשר בין שני הציוויים, או

בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות, אחרי מות – קדושים. בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם… לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (יח, ג)