ביאור הציווי לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (יט, טו)
מה ביאור ציווי התורה 'לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט'?
רש"י: "מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול, שנאוי ומשוקץ, חרם ותועבה".
רבי חיים פלטיאל: אזהרה לשלושת הדיינים, ולכן נאמר בלשון רבים.
משיבת נפש: אזהרה לציבור, שלא ימנו דיין שאינו בקי בתורה. אם ימנוהו יעשו עוול בטעות והעונש יוטל על הציבור, ולכן מכל הפסוקים שבפרק זה, נכתב פסוק זה בלשון רבים.
אלשיך: "כי אפשר יעבור הדיין בהטות אל אחד מן הצדדין. או יאמר בלבו: היתכן כי איש עשיר חמד שלשה או ארבעה זוזים להחסיר לחם רעב, ויטה לומר כי חרפת רעב השיא את העני לבא בעלילה על העשיר, ואפשר כי בהפוך הוא, ויזכה את העשיר ויעשה עול במשפט".
אור החיים: "אזהרה זו באה לבעלי דינים, שלא יערימו לזכות כפי הדין. והוא עול ולזה אמר בלשון רבים 'לא תעשו…'. ושיעור אומרו 'עול במשפט' הוא על זה הדרך, במשפט אשר ישפטו הדיינים שלא יסובבו שיהיה בו עול, כי הדיין שופט על פי הטענות אשר יסדרו לפניו. ולזה סמך מצוה זו לאזהרת 'לפני עור…', כי זה מכשיל הדיין לשפוט משפט מעוול".
