סמיכת מורא הורים לשמירת שבת
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (יט, ג)
מדוע הסמיכה התורה מורא הורים לשמירת שבת?
רש"י: "סמך שמירת שבת למורא אב, לומר: אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך: חלל את השבת, אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצוות".
רשב"ם: "כשם שבעשרת הדיברות נאמר כיבוד אב ואם אצל שמירת שבת, שהושוה כיבודם לכבוד המקום, אף כאן סמכן הכתוב לפי פשוטו".
חזקוני: ללמדנו שהאב מצווה שבנו הקטן ישמור שבת.
כלי יקר: "ומה שפירט השבת יותר מכל מצוה שבתורה, לפי שטעם של מצות כיבוד אב ואם הוא שראוי לחלוק כבוד למי שהוציאו לאור ההויה הלא הוא אביך קנך והוא עשך ואיך לא תחלוק כבוד למי שהמציאך כי זולתו לא היה לך מציאות כלל, והשבת מורה על כיבוד של ה' יתברך כי הוא מורה על חידוש העולם ושהמציא הקב"ה לאור ההויה אותך ואת אביך. ואם יאמר לך אביך: חלל השבת כדי לטעת בלבך שהעולם קדמון ובלתי מחודש, כדי שתאמין שאין לך שום אב אחר זולתו, ויאמר כל זה לפתותך שתבטל רצון אביך שבשמים מפני רצונו, לא תאבה ולא תשמע לו, כי באמת הוא יתברך אב לכולנו וחייב אתה לבטל רצון אביך מפני רצונו יתברך, כי אתה ואביך חייבים בכבודו".
רש"ר הירש: "ההורים נתמנו להיות מבשרי רצון ה', ורק לצורך זה ניתנה סמכות לרצונם. מטבע הדברים, גם רצון ההורים מתבטל מפני רצון ה'. השבת ננקטה כאן כדוגמה לכל התורה כולה, שהרי היא המקור והבסיס של כל הייעוד היהודי. אף היא אות עולם להשלטת רצון ה' על כל מעשינו בתחום הטבע והחברה".
