מקומה של פרשת הכהנים בתחילת הפרשה
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו (כא, א)
מה מקומה של פרשת הכהנים במקום זה?
- אבן עזרא: "אחר שהזהיר ישראל ובני אהרן בכללם להיותם קדושים, הזהיר בני אהרן, שהם חייבים להשמר מדברים אחרים, בעבור שהם משרתי ה'".
- בכור שור: "למעלה פירש הבדלה שבין ישראל לעמים, כדכתיב: 'אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים' (לעיל כ, כד), שהבדילם מן שקצים ורמשים ומצורעים וזבים וזבות ובהמה טמאה ושאר טומאות שלא נצטוו בני נח עליהם. ועתה מפרש הבדלת כהנים הדיוטים מישראל, שהם מצווים להבדיל מטומאת מתים, לבד חמשה מתי מצוה הכתובים כאן, וישראל מטמאין על כל מת לקוברו ולעסוק בו".
- חזקוני: "נסמכה פרשת אוב וידעוני לפרשת אמור אל הכהנים, לומר לך שמן הדין יש לרגום שואל באוב וידעוני כי אין צורך לישראל בהם".
- הדר זקנים: "למה נסמכה פרשה זו לפרשה של מעלה, שכתב בה אוב או ידעוני? יש בתנחומא שהקב"ה הראה למשה כל פרנסי ישראל ומלכיהם והראהו שאול נופל בחרב. אמר משה לפניו: ריבונו של עולם, מלך ראשון שהעמדת על בניך ידוקר בחרב, מה חטא? אמר לו הקב"ה: אמור אל הכהנים בני אהרן, שיהרג נוב עיר הכהנים ובעוונם ייענשו וגם בעוון שאול, ששאל באוב וידעוני".
- בעל הטורים: "סמך אזהרת כהנים ל'לא יטמאו לאוב', שלא יטמא הכהן למת כשירצה לשאול באוב, שצריכין להטמאות כששואלין בו (סנהדרין סה ע"ב)".
