הצורך לתקן את המעשים
יד, לה וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת
בפרשת השבוע מספרת התורה מה עושה אדם שרואה רטיבות מתפשטת בקירות ביתו, עליו ללכת אל הכהן בהקדם. כשמגיע הכהן, אומר לו בעל הבית: "כנגע נראה לי בבית", יש לבדוק האם נגע זה טמא או לא. מדוע מוסיף שכך נראה לו? מדוע צריך להדגיש למי הוא נראה?
ה'אלשיך' מבאר שהתורה מלמדת יסוד חשוב: בעל הבית מדגיש לכהן שיודע הוא היטב מפני מה נוצר הנגע בקירות הבית. שכן הקב"ה מרחם על אדם ואינו מביא עליו נגע, לפני שמזהיר אותו באיתותים שיתקן את מעשיו.
תחילה מופיע הנגע בבית. אם לא מיטיב מעשיו, מתפתחים אצלו 'נגעי בגדים. אם גם זה לא עוזר, המקום הבא בו תופיע צרעת יהיה חלילה בגופו.
לפי זה, מבין בעל הבית שבביתו התגלתה שקערורית, את עומק המשמעות שבדבר, ומקבל על עצמו לשפר ולתקן מעשיו. "כנגע נראה לי בבית", הנגע שנראה בקירות הבית, 'לי', בשבילי, בגללי. אתקן את דרכיי והנגע ייעלם.
זו החשיבה שצריכה להיות לכל אדם
