קדושה והבדלה – דגש הקב"ה על ואבדיל אתכם
וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי (כ, כו)
מה הדגיש הקב"ה במילים "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים…"?
רש"י: "אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו".
בכור שור: "אם לא תבדילו מן הטומאה, הרי אתם כהם מובדלים ממני. ואם תבדילו מן הטומאה, הרי אתם מובדלים מן העמים ומדובקים אלי".
רבינו בחיי: "חכמת התורה חייבה לנו להיותנו מובדלין במאכלנו ובמשתנו ובמלבושינו, ומתוך שאנו מסוגלין במצות התורה הם מקנאים בנו, ומתוך קנאתם ישנאו אותנו".
רש"ר הירש: "לא הבדלתי אתכם מן העמים אלא למען תהיו לי, ותשליטו את רצוני על כל משטר חייכם. אם תחדלו מלהיות לי, תתבוללו בעמים ותאבדו בהם".
העמק דבר: "קדושה משמעו פרוש ומובדל מן העמים וכן משמעות הבדלה. קדושה משמעו פרישה בדבר שאין דעת אנושי נותנת לכך, אלא שהקב"ה ציווה. הבדלה משמעו שדעתו הוא דעת נקיה ומובדל מנפש הגסה. ואמרה תורה דהבדלה מכל אשר תרמוש האדמה יהיה גורם להיות קדושים לשמו ית' אפילו בדבר שאין דעת אנושי נותנת לפרוש מזה, והקדושה תגרום למדרגה יותר גבוה שאבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שאפילו מה שהטבע נותנת להבדיל יהיה גם כן לי".
