מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו (לז, ג)    מדוע התורה קוראת לו ישראל, ולא יעקב? רבינו בחיי: לאחר שקרא

מעוניינים ללקוט שאלות ותשובות מעניינות לפרשת וישב? בקובץ 'טעמו וראו', בקישור 

וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם (לה, יט) מדוע רחל נקברה 'בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה', ולא במערת המכפלה? מדרש רבה

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ (לב, י) ה'ספורנו' ביאר

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין (לה, יח) מה ביאור שמו של בנימין

הַצִּילֵנִי נָא מִיַד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים (לב, יב) מדוע יעקב

דיבור בשפת הזולת – לפרשת וישלח לאחר שנפרד מלבן חותנו, בסוף הפרשה הקודמת, ממשיך יעקב בדרכו לארץ ישראל. לאחר עשרים

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

גליון תורתך שאלתי מס' 165 לפרשת וישלח תשפ"ה וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם (לב,

לקריאה והורדת קובץ 'טעמו וראו' לפרשת וישלח, בקישור 

בפרשתנו מסופר על יעקב שבמנוסתו מאחיו – עשו, מגיע למקום חדש – לחרן. הוא מגיע לשדה ורואה שלושה עדרי צאן

לא מספיקים ללמוד ולהכין את פרשת השבוע? מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את

  וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו (כח, יא)    מדוע יעקב שם אבנים מראשותיו? פסיקתא זוטרתא: "וכי לא היה לו

בפרשתנו אנו קוראים אודות המפגש הדרמטי בין יוסף לאחיו. לאחר 22 שנים, נפגשים האחים באירוע רגיש עמוס ברגשות מורכבים. האווירה

טעמו וראו – לקט שאלות ותשובות לפרשת ויצא מתוך ספרי תורתך שאלתי בקישור 

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ (כז,

וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה (כו, לג) מה חידש יצחק בקריאה זו, והרי

וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים (כו, יד) מדוע הפלישתים קינאו ביצחק? רמב"ן: קנאו בו

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה (כה, לב) מדוע עשו הסכים למכור את הבכורה, והראה זלזול,

מערכת היחסים עם הפלישתים בעקבות הרעב שפוקד את ארץ ישראל, הולך יצחק לגרר, לאבימלך מלך פלישתים. נחלקו הפרשנים, האם היה

לקריאה והורדת גליון תורתך שאלתי מס' 163 – לפרשת תולדות תשפ"ה, בקישור   וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ

לקריאה והורדת עלון חויה בשולחן שבת, בקישור 

  לעיון והורדת קובץ 'טעמו וראו' לקט שאלות ותשובות מתוך ספרי תורתך שאלתי לפרשת תולדות, בקישור

הכל שריר וקיים, התנהלות השידוך – לפרשת חיי שרה להורדה בקובץ, בקישור  את תחילת דרכו בניהול השידוך הראשון בעולם, מצא

ניתן להוריד את הגליון בקישור  וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן (כג, ב)   מדוע חברון נקראת בשם זה? מדרש

וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם (כד, יב) מה התפלל אליעזר עבד

לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ (כג, יא)

וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ (כג, ב) מהיכן אברהם הגיע לספוד לשרה?

וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ (כד, ג) מדוע

לא מספיקים ללמוד ולהכין את פרשת השבוע? בגליון 'חויה לשולחן שבת' תמצאו "מפת דרכים" לניהול השיח על פרשת השבוע, בין

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (כג, א) מה מוסיפות המילים 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה',

לקריאה והורדת הקובץ 'טעמו וראו' בקישור 

לא מספיקים ללמוד ולהכין את פרשת השבוע? בגליון 'חויה לשולחן שבת' תמצאו "מפת דרכים" לניהול השיח על פרשת השבוע, בין

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה (יט, ד) מדוע כפלה התורה

וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה (יח, יז) מדוע ראה הקב"ה צורך לגלות לאברהם? אברבנאל: כדי שיספיק להתפלל

גליון תורתך שאלתי מס' 161 לפרשת וירא תשפ"ה להורדה –  וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ

יחס גורר יחס – לפרשת וירא בפרשה הקודמת קראנו שמאחר ולא היו להם ילדים, הציעה שרה לאברהם: "בֹּא נָא אֶל 

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ (יג, ח)

וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה (טו, ו) לאחר שעמד בניסיונות הרבים, מה "הזכות הגדולה" שיש באמונתו בהקב"ה? מה החידוש שאברהם

וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ (טז,

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ (יג, ח)

הורדת גליון תורתך שאלתי מס' 160 לפרשת לך לך תשפ"ה, בקישור    וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ… (יב, א)

לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ (יב, יט) מדוע אברהם לא ענה לתוכחת

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ (יב, י) מדוע אברהם לא נשאר בארץ כנען,

להורדת גליון תורתך שאלתי מס' 159 לפרשת נח תשפ"ה, בקישור  אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו (ו,

טעמו וראו – לפרשת נח לקט שאלות ותשובות לפרשת נח מתוך ספרי 'תורתך שאלתי' לקבלת "טעימה" מהספר 'תורתך שאלתי' לימוד

גליון תורתך שאלתי מס' 158 לפרשת בראשית תשפ"ה, בקישור  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר (א, ג) למי אמר, וכי היו נבראים

כולנו מכירים עוד משחר ילדותנו את מדרש חז"ל המפורסם אודות השיח שהתנהל בין הקב"ה לבין הירח, אודות גודלו. לרענון נביא

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים (א, טז)