גליון תורתך שאלתי מס' 216 לפרשת ויצא תשפ"ו

וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו (כח, יא)

באלו אבנים השתמש יעקב?

פרקי דרבי אליעזר (פרק לה): "לקח יעקב שתים עשרה אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אבינו".

ספורנו: יעקב הגיע למקום של הכנסת אורחים ולקח מהאבנים שהיו מוכנות לאורחים, לצורך אכילה וישיבה עליהם.

 

וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ: (כח, יח)

מדוע יעקב לא חשש לאיסור הקמת מצבה "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז, כב)?

• רמב"ן: יש הבדל בין המצבה שהקים יעקב, שהיתה בנויה מאבן אחת, שהרי כתוב 'וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן' שמותר לעשות לבין מזבח, שבנוי מכמה אבנים, כפי שכתוב 'וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי' (שמות כ, כב).
• חזקוני: היתה זו אבן שתיה, שממנה נשתת העולם. יעקב יצק שמן על ראשה ומשח אותה לקדשה, להקריב עליה קרבנות כשישוב מפדן ארם.
• משך חכמה: יעקב לא בנה מזבח, משום שחשש שמא יושבי הארץ יקריבו עליו עבודה זרה. במצבה לא היה איסור, שכן אין דרך העכו"ם להקריב עליה.

 

וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן: (כט, ה)

מה הקשר בין תשובתם להגעת רחל?

אור החיים: בתשובתם ענו אנשי המקום לשאלות יעקב, והוסיפו מסר סמוי, הם הסבו את תשומת ליבו שרחל מגיעה עם צאן אביה, לרמז לו שלבן קמצן בממונו ומזלזל בעצמו, ששולח את בתו שתרעה צאנו, ולא עושה זאת באמצעות רועי צאן שכירים.

 

"וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל… הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ", (כט, ז)

מה עורר את יעקב להוכיח אותם?

• ספורנו: צדיקים מואסים בעוול, יעקב לא היה יכול לראות שהרועים עושים עוול עם אדוניהם.
• אור החיים: יעקב חש את צערם של הצאן, וחס עליהם משום איסור צער בעלי חיים. נוסף לכך, יעקב לא הוכיח אותם על כך, אלא רצה לדעת מה המרחק מהבאר לעיר, ומתשובתם הבין שהעיר לא רחוקה כל כך.

 

וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ לָהּ לְשִׁפְחָה (כט, כט)

איך יעקב, שקיים את כל התורה כולה, נשא שתי אחיות בחייהן?

• מדרש שכל טוב: "שלא תאמר נישואין הללו הן בעבירה, אלא אשה בהיתר ובכושר, שעדיין לא נצטוו על שתי אחיות, ומשנתנה תורה נתחדשה הלכה".
• רמב"ן: האבות קיימו את כל התורה כולה רק בארץ ישראל, יעקב נשא שתי אחיות בחוץ לארץ, ומסיבה זו נפטרה רחל בכניסתם לארץ.
• רבי חיים פלטיאל: הן לא היו אחיות מאם אחת, אלא רק מאב אחד, ואין אבהות לגוי, ובני נח לא חשו לאבהות. לפני מתן תורה כולם נקראו בני נח.

 

וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן  (ל, ב)

מדוע יעקב כעס עליה, וכי לא טענה דברים של טעם?

• רבי יונתן בן עוזיאל: יעקב השיב לה שבמקום לבקש ממנו, שתבקש מהקב"ה, שהוא נותן את הבנים, והוא מנע ממנה פרי בטן.
• רד"ק: יעקב כעס עליה, על שתלתה בו את האפשרות לתת לה בנים, ולא בהקב"ה, שיש לו את הכח והיכולת לפקוד גם עקרות.
• אור החיים: משום שהוציאה מפיה דבר קללה, שאמרה 'מֵתָה אָנֹכִי', ולדברי הצדיקים יש משקל רב. ולכן כתוב 'וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל', לא כתוב 'על רחל', הואיל וכעסו לא היה עליה, אלא בשבילה.

 

וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד (ל, יא)  

מדוע המילה 'בגד' מחוברת?

• ספורנו: המילה 'בגד' נכתבה במילה אחת, ובכך רמזה שפסק לה הריון, שבגד בה, שפסק ההריון ממנה לאחר שהתחיל.
• הכתב והקבלה: מלשון בגד, שהוא הלבוש המכסה את הגוף. הריונה של זלפה נעלם מעיני כל, והלידה היתה פתאומית ועוררה תמהון. על שם ה'בגד' קראה לו לאה בשם זה, על "העלמת" ההריון.
• הנצי"ב מוולוז'ין: נישואי יעקב עם בלהה היו לטובת רחל, שהילד שנולד, נחשב לבנה, היא גידלה אותו, בניגוד לנישואיו עם זלפה, שלא היו לשם מצוה. לאה כינתה את הנישואין על שם 'בגד', נישואין מכונים בתורה בלשון בגד, כפי שכתוב 'בְּבִגְדוֹ בָהּ' (שמות כא, ח), ועל כן קראה לבן שנולד גד, על שם הבגד.