'חויה בשולחן שבת' – לפרשת וירא תשפ"ו

מדוע אברהם נסע מאזור סדום

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר (כ, א)

מדוע אברהם נסע משם?

• מדרש רבה (נב, א): "לפי שחרב מקומה של סדום, פסקו העוברים והשבים, ואמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי? הלך ונטה לו אהל בגרר".
• מדרש אגדה (סימן א): "מפני שם רע של לוט". אברהם רצה להתרחק מלוט אחיינו.
• רד"ק: אברהם רצה להחזיק בכל ארץ כנען, ונסע משם לארץ פלשתים. אברהם נהג לנסוע מעת לעת ברחבי ארץ כנען כדי לבסס את אחיזתו בכל הארץ שנתן לו הקב"ה.
• תולדות יצחק: ערי סדום היו פורחות ורוויות, והיוו מקור מזון לכל הסביבה. כשנשחתו הערים נוצר מחסור במקורות מזון כדי לזון את העוברים ושבים. ועל כן החליט אברהם לנסוע משם.
• אברבנאל: אברהם ישב באלוני ממרא, שסמוכה לסדום. משנהפכו כל הערים שבאזור סדום, מקור המחיה והמזון של כל הסביבה, לא רצה אברהם להמשיך ולשבת במקומו, שממנו ראה את ערי הככר כנציב מלח, מחזה שהעציב אותו מאד.
• מלבי"ם: אברהם ידע שרצון הקב"ה שלא ישב במקום אחד, אלא שיסתובב בארץ ויפרסם את שמו ואת האמונה בו. בכך הראה אברהם שאדם בעולם הזה ובארץ הוא כמו אורח, ושחיי העולם הזה אינם עיקר.

מדוע אברהם קרא לבנו יצחק

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק (כא, ג)

מדוע הקב"ה ציווה אותו לקרוא לו יצחק? ["וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" (לעיל יז, יט)]

• מדרש רבה (נג, ז): "י' – עשרה, כנגד עשרת הדברות. צ' – תשעים, 'וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד', ק' – מאה, 'הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה'. ח' – כנגד המילה שניתנה לשמונה, 'וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק…'".
• פסיקתא זוטרתא (סימן ג): "על פי הגבורה, דכתיב 'וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק'. מהו 'יִצְחָק'? יצא חוק לעולם, למול בן ח' ימים. רבי יצחק אומר: יו"ד – כנגד י' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו, צ' – כנגד שני שרה, ח' – כנגד ח' ימים שנימול, ק' – כנגד שני אברהם".
• אברבנאל: משתי סיבות: א. שישחק וישמח עמו לעת זקנותו, כפי שכתוב 'הַנּוֹלַד לוֹ'. ב. כדי להביע את השמחה ששרה ילדה בזקנותה, כפי שכתוב 'אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה'.
• אור החיים: על שם הצחוק והשמחה שילדה שרה בגיל מבוגר בן לאברהם שהיה בגיל מופלג.
• חתם סופר: יום לידת יצחק היה יום שמחה ופקד הקב"ה כמה עקרות, כפי שכתוב במדרש רבה (נג, ח): "בשעה שנפקדה אמנו שרה, הרבה עקרות נפקדו עמה". דבר זה לא נודע ביום שנפקדו, אלא רק לאחר תשעה חודשים, כשהעקרות ילדו וחישבו למפרע את יום הריונן, והיה זה ביום לידת יצחק. מסיבה זו 'יצחק' נקרא על שם העתיד, ולא 'צחק' על שם העבר, משום שהשם הורה שעתיד להיות צחוק בעולם ביום זה. ועל כך אמרה שרה "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי", 'יִצְחַק לִי' בעתיד, כשישמע.

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ (כא, יד)

מדוע אברהם לא צייד אותה גם בכסף?

• רש"י: התורה הדגישה שנתן לה 'לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם', ולא כסף, משום ששנא אותו על דרכו החדשה, שיצא לתרבות רעה.
• רד"ק: אברהם נתן לה כסף, אך התורה לא כתבה זאת.
• רמב"ן: שרה הורתה לאברהם לא לתת להגר כסף או רכוש [הר"ן מוסיף ששרה הורתה זאת לאברהם, כדי להוציא מלב ישמעאל מחשבה שיירש את אברהם].
• רבינו בחיי: אברהם ראה בנבואה שעתידים בניו להשתעבד תחת ידי ישמעאל, ושבניו ישנאו אותם שנאה גדולה יותר מכל אומות העולם, ועל כן התנהג אברהם עמו כפי שראוי להתנהג עם שונא, ונתן לו רק לחם ומים.
• מלבי"ם: יש הבדל גדול בין דרישה נוקשה בנוסח 'גָּרֵשׁ', כמו זו של שרה, לבין דרישה רכה יותר – 'שלח'. לאחר שדרשה שרה בתקיפות רבה 'גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ', תביעה שקיבלה משנה תוקף מהקב"ה, כפי שאמר לו: 'כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ' (לעיל פסוק יב). אברהם עשה זאת ללא דחיה או שיהוי, הגם שלא קיבל בתחילה את הבקשה בשוויון נפש, כפי שכתוב 'וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ' (לעיל פסוק יא). אברהם לא צייד אותה גם בכסף, אלא רק בלחם ומים, כדברים הבסיסיים ביותר, לאור דרישתה של שרה.