גליון תורתך שאלתי מס' 166 לפרשת וישב תשפ"ה

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו (לז, ג)   

מדוע התורה קוראת לו ישראל, ולא יעקב?

רבינו בחיי: לאחר שקרא לו הקב"ה ישראל, לרוב הוא נקרא יעקב, אך לפעמים מכונה ישראל, להורות שהשם ישראל התווסף על השם יעקב.

אלשיך: ללמדנו שאהבת יעקב ליוסף היתה ביושר לב.

הנצי"ב מוולוז'ין: ללמדנו שלא אהב אותו מסיבות גשמיות, ששימש אותו, אלא מטעמים רוחניים.

וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם (לז, ד)

מי שנא אותו ומדוע?

רשב"ם: נערותו ורגילותו היו עם בני בלהה ובני זלפה. ומתוך כך התחילו אחיו בני לאה לשנוא אותו.

בכור שור: כולם שנאו אותו,  בני לאה, משום שאביהם אהבו יותר מאשר אותם, ובני השפחות על הדיבה.

וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו (לז, ט)

מדוע יוסף ראה צורך לספר גם את החלום השני לאחיו?

מדרש שכל טוב: "מכאן אמרו חלמא דלא משתעי, כאיגרתא דלא מיקרי". חלום שלא נפתר, כאיגרת שלא נקראה.

בכור שור: היה זה מעשה נערות, שעל אף שיוסף ראה שהאחים, בתגובה על החלום הראשון שסיפר, קנאו וכעסו, בכל זאת סיפר להם גם את החלום השני, והקניט בכך את כל אחיו, את בני השפחות בהוצאות הדיבה, ואת שאר אחיו בחלומותיו.

וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם (לז, יב)

מדוע התרחקו מחברון והלכו לרעות בשכם?

רד"ק: התרחקו מאביהם, לצורך הנאת עצמם, לאכול ולשתות ולעשות כרצונם בשכם.

אברבנאל: אחי יוסף, בשנאתם אותו, הלכו לרעות את צאן אביהם בשכם בחשבם שבהתרחקם ממנו לא ילך רכיל, להביא לאביהם את דיבתם.

רבי זלמן סורוצקין: הם התרחקו והלכו עד לשכם, לשטח שהיה חלקתו של יעקב, שקנה שם, משום שלא רצו לרעות את צאנם בגזל.

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם (לז, יג)

מדוע יעקב שלח את יוסף לאחיו?

רד"ק: היה זה בהשגחת הקב"ה, כדי שיירדו אבותינו מסיבה זו למצרים, כפי שנגזר בברית בין הבתרים.

הדר זקנים: יעקב חשש מאד לאחר שבניו הלכו לרעות את הצאן בשכם, שהיה מקום סכנה, שמא ינקמו בהם על הריגת אנשי שכם, ושלח את יוסף לקרוא להם שישובו.

רש"ר הירש: יעקב שלח את יוסף, בניסיון לאחד ביניהם. הוא לא הגדיר לו מטרה מיוחדת בשליחות זו, אלא רק אמר לו שילך להיות איתם, להגביר את רגש האחוה של יוסף לאחיו.

הנצי"ב מוולוז'ין: יעקב חשש מהסכנה, שגם עבד או כל אדם אחר עלול להיפגע, בניגוד ליוסף, שהיה בטוח יעקב שלא ייפגע בזכות צדקתו.

 

וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר (לח, ג)

מדוע נקרא בשם ער?

רבי יונתן בן עוזיאל: "וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ עֵר אֲרוּם בְּלָא וְולַד עָתִיד לִמְמָת", קרא בשם ער, משום שעתיד למות ערירי, ללא ולד.

רמב"ן: שם שמעיד על גבורה, מלשון 'עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ' (תהלים פ, ג) .

אברבנאל: יהודה קרא לו בשם זה מתוך כוונה שיהיה ער ומהיר ומשתדל במעשיו, לא כבד ונרדם.

אלשיך: יהודה ידע שהוא לא יהיה הגון, וקרא לו 'ער', כמבקש תפילה שייהפך מרע לער.

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי (לט, א)

מהו תפקיד 'שַׂר הַטַּבָּחִים'?

פסיקתא זוטרתא: "שר של הורגים".

רשב"ם: על ידו היו נידונים הנרצחים והאסורים, בבית הסוהר שלו.

רבי זלמן סורוצקין: בפוטיפר היו 3 סימנים, וכולם לרעת יוסף: א. לעבד של אדם פשוט יש תקווה לברוח, אך יוסף היה עבד של 'סְרִיס פַּרְעֹה', שר מכובד במלכות פרעה. ב. 'שַׂר הַטַּבָּחִים', התליין של פרעה, מאפיין אנשים אכזריים. ג. 'אִישׁ מִצְרִי', מסמל את היותם שטופים בזימה.

וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם (לט, ג)

מדוע פרעה שם אותם שם?

מדרש שכל טוב: "עינה אותם כדי לייסרם ביסורים ולבסוף להמיתם. 'מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם', שכל זה לא היה אלא בשביל יוסף".

בכור שור: שם אותם שם באופן זמני, עד שיתכנסו השרים, לדון אותם על חטאיהם, ולהכריע את גזר דינם.

אברבנאל: הואיל והם היו שרים נכבדים, לא שמו אותם בבית האסורים הפחותים, אלא במשמר, במקום שיהיו נשמרים שלא יברחו.

רש"ר הירש: המשמר הוא המעצר, שבו ממתינים עצורים עד לחקירה, כדוגמת המקושש. הם הופקדו בידיו, והוא היה יכול לכלוא אותם במקום שרצה.

וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם (לט, ז)

מדוע יוסף שאל אותם?

פסיקתא זוטרתא: "שכן דרך החכם לשאול לאשר עמו, מדוע פניו משונות היום משאר הימים, וכן אומר באמנון, וכן אומר בנחמיה, 'וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים'".

רד"ק: הואיל וראה אותם, אנשים גדולים, שהיו מכובדים, סריסי פרעה, שהם זועפים.

רבינו בחיי: התורה השמיעה את צדקותו של יוסף, שכשראה אותם זועפים התעניין בשלומם, והדגישה במילים 'סְרִיסֵי פַרְעֹה', שלמרות שהיו רשעים, יוסף לא נמנע מלשאול לשלומם.

כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים (לט, טו)

מדוע כפל הלשון 'גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי'?

מדרש אגדה: "מכאן שנגנב שתי פעמים, שאף הישמעאלים גנבוהו משם וברחו שהיו מתייראים".

פסיקתא זוטרתא: "'גֻּנַּבְתִּי' מבית אבי, 'גֻּנַּבְתִּי' בבית הבור".

אור החיים: כפל הלשון מורה על שתי גניבות שנעשו בו, גניבת הגוף וגניבת דעת הקונים, שחשבו שהוא עבד ועל דעת כן קנו אותו.

בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ (לט, יט)

מהיכן הבין יוסף שזה פתרון חלומו?

בכור שור: מאכילת העופות בסל העליון הבין יוסף שהראש העליון ילקה, שיסיר את ראשו מעליו.

אברבנאל: יוסף ראה ששר האופים חלם שפרעה לא אכל מהמאכל שהיה על ראשו, וגם שר האופים לא נתן את המאכל בידו, כשם שעשה שר המשקים.