'חויה בשולחן שבת' – חיי שרה תשפ"ו

וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ (כג, ב)

מאחר והתורה כתבה שאברהם ספד לשרה, היה ראוי שהתורה תציין שגם יצחק ספד לאמו, שהרי החיוב שלו גדול יותר מזה של אביו אברהם. מדוע יצחק לא הוזכר בהספד על אמו?

• האם העדר התייחסות מעידה שהוא נעדר מההספד על אמו?
• האם יצחק נעדר מהלוית אמו? מאיזה טעם?
• מדרש רבה (נו, יא): [על הפסוק "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו" – (לעיל כב, יט)] "ויצחק היכן הוא? רבי ברכיה בשם רבנן: דתמן שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה". יצחק נשלח לשלוש שנים ללמוד תורה בבית מדרשם של שם ועבר, ולכן לא נכח בקבורת שרה.
• רבינו בחיי: יצחק לא ידע על מיתתה, משום שנגרמה בעקבות שמיעתה על העקידה. אברהם העלים ממנו את הידיעה על מיתתה, כדי למנוע ממנו עגמת נפש.
• אברבנאל: אברהם ישב בבאר שבע והתכוון להעתיק את מגוריו לחברון, שבארץ כנען הקדושה. בינתיים עברה שרה לפניו להתגורר שם עם יצחק, עד שאברהם יצטרף אליהם ויגיע עם כל הרכוש והצאן.

שרה נפטרה שם באופן פתאומי, ויצחק היה איתה בעת מותה בחברון.

התורה ציינה רק את בואו של אברהם וכתבה 'וַיָּבֹא אַבְרָהָם', משום שרק הוא הגיע מבאר שבע. התורה לא כתבה את הגעת יצחק משום שהוא היה עם שרה בחברון, כשמתה.

לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ (כג, יא)

מדוע נתן לו גם את השדה, הרי אברהם ביקש רק את המערה?

• נסביר לילדים מעט על דמותו של עפרון, באופן שיסייע להבין על "האיש ופועלו".
• נכוון אותם לחשוב, מה היה האינטרס של עפרון לתת גם את השדה.
• טור: אברהם אמנם ביקש רק את המערה, מתוך כוונה שהשדה ישאר לעפרון, אך עפרון נהג בערמה והשיב לו שימכור גם את השדה, להעלות את שוויה בסכום נוסף, בטענה שלא יתכן שלאדם נכבד כאברהם תהיה רק מערה, ללא אחוזת קבר ושדה.
• חזקוני: אם היה מקבל רק את המערה לא היתה לו דרך לעבור ולהיכנס אליה.
• אור החיים: לאחר שמכר את המערה לאברהם, ושינה את ייעודה לבית קברות, לא ראה עפרון כל טעם להשאיר אצלו את השדה, ונתן אותה לאברהם.
• רש"ר הירש: אברהם אמנם ביקש רק את המערה, אך עפרון רמז לו, שימכור את המערה רק עם השדה.
• מלבי"ם: עפרון לא יכל למכור לאברהם רק את המערה, הואיל וזה נוגד את התקנות, שנותן לו אחוזה לקבור את מתו, ועל כן נקט בתחבולה, שנתן לו את כל השדה, בהתאם לנהלים, מכירת נחלת שדה לצורך זריעה, וממילא 'וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ', המערה טפלה לשדה. 'לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ', את העסקה ביצע עפרון ברבים, שכולם יסכימו, באופן שהשדה תהיה שלו ללא ערעור עם המערה שבה, ואז 'קְבֹר מֵתֶךָ', מאחר שהשדה והמערה שלו, רשאי הוא לעשות בתוך שלו כרצונו.
• שפת אמת: משהבין עפרון שאברהם לא ירצה לקבל מתנות חינם, רמז לו שלא יתן את המערה ללא השדה, כדי שירצה לקנות גם את השדה.
• רבי זלמן סורוצקין: לאחר ששמע עפרון שאברהם רוצה לרכוש ממנו 'בְּכֶסֶף מָלֵא', הבין שעל המערה לבד אינו יכול לבקש סכום כה גדול, ולכן אמר באזני בני חת שמאשר לתת לו אחוזת קבר מיוחדת, ולא רק את המערה, אלא גם את השדה, שסביב למערה, כדי שיהיה לו מקום להניח את המיטה של המת ולספוד לו. כדי שלא יחשדו בו שהציע לתת לאברהם במתנה, אלא תמורת בצע כסף, אמר "הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה… לְךָ נְתַתִּיהָ", ולאחר שיסכימו בני חת שיתן במתנה, יקבל ממנו בכסף מלא.

וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ (כד, ג)

מדוע שלא יקח אשה מבנות הכנעני? במה בנות ארם עדיפות עליהן?

• נזכיר לילדים את קללת נח לבני חם, בדגש על בני כנען.
• נכוון אותם לחשוב אודות השחתת המידות בקרב בני כנען.
• רד"ק: משום שזרע כנען ארור וזרעו של אברהם ברוך, ולא יתערב זרע ברוך בזרע ארור.
• חזקוני: אברהם לא רצה שיגידו שקיבל את הארץ כתוצאה מנישואי בנו, אלא שיראו כולם שהבטחת הקב"ה התקיימה.
• ר"ן: משום שהכנענים היו מושחתים גם במידות ובמעשי התועבה, כפי שכתוב "וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ", לעומת בני משפחתו, שאמנם היו עובדי אלילים, אולם היו בעלי מידות טובות.
• רבינו בחיי: אברהם רצה שבנו ישא אשה מבנות משפחתו, כפי שעשה בעצמו, וראה יתרון גדול לנישואין עם בת משפחה, בהרבות שלום ואחוה בעולם.
• כלי יקר: אברהם אמר לאליעזר שלא ישיב את בנו לארצו ולמולדתו, כדי שלא יושפע מהם. הוא חשש שאם יגור שם ילמד ממעשי לבן ובתואל, ועל כן הבהיר שיגור בארץ כנען. במקביל, אסר עליו להשיא אשה מבנות כנען, משום שרצה שיתרחק מהם ולא ילמד ממעשיהם, שהיו שטופי זימה ועברו על עבירות רבות שבין אדם לחברו.
• רבי אברהם מסוכצ'וב: בניגוד לכנענים, שהיו מושחתים במידות, אנשי מולדתו של אברהם, היו תועים בענייני אמונה. אמנם שגו בדעותיהם, אבל בחינה זו אינה תורשתית, כפי שאכן התגלתה רבקה, כצדיקה.
• הכתב והקבלה: הכנענים היו בעלי מידות רעות, וחיו באמונה משובשת, שהשפיעה על בניהם, במידות מושחתות ביחס לזולת, כגון שנאה, נקמה, כעס, אכזריות ועוד, שעשו רושם רב בנפשם. אמנם גם לבן ובתואל היו עובדי אלילים, אך הם לא הנחילו את העבודה זרה לבניהם כמורשת, ואין זה מחויב המציאות שהאמונה השלילית תשפיע גם על צאצאיהם.
• רבי זלמן סורוצקין: לאחר שתרח עשה תשובה, שבה כל המשפחה לדרך הנכונה.