אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה (ל,

וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ (לב, טז) "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם.

כז, יב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל משה רבינו

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה

וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

לא, ב  נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ מה מהותה של נקמה זו? רש"ר הירש מבאר

ל, ב  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' רש"י: חלק כבוד לנשיאים, ללמדם

אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ

לְאָזְנִי מִשְׁפַּחַת הָאָזְנִי (כו, טז) רש"י: "אומר אני שזו משפחת 'אצבון', ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו". כוונת

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלם (כה, יב) מאחר שנלחם ברע ומיגר אותו, מדוע זכה לברית 'שלום' בדוקא?

כב, כח וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן מדוע הקב"ה עשה נס, שהאתון תפתח את פיה לדבר עם בעליה ככל אדם?

כה, ז וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ בסיום פרשתנו, בלק, נכתב המעשה

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם (כג, כז) פרשת

לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים (כד,יד) מבאר האברבנאל: בלעם נתן עצה גדולה לבלק ואמר: הסיפור של

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ (כג, ט) רש"י: "אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם ורואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות

אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה… וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים (כב,

כא, לד  וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ

יט, ב  זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה בגמרא (מסכת ראש השנה דף כא:) כתוב: ביקש קהלת להיות כמשה, יצתה בת קול ואמרה

 כ, כט וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כשנפטר משה, כתבה התורה

כ, י שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם יש שני סוגי צדיקים, יש צדיק שאינו פוסק מלהוכיח

כא, ח עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס… הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי *הקב"ה יכל לרפא את שננשכו ע"י הנחשים

כ, כו וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו… וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם שבע פעמים מוזכר שמו של אהרן בפסוקים המתארים את

איזו היא מחלוקת שאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו משפט ידוע זה מקורו במסכת אבות (פ"ה משנה יז)

דבר תורה לפרשת קורח – מחשב מסלול מחדש טז, א וַיִּקַּח קֹרַח… וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת… חז"ל

יח, ח וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן… נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק

טז, יא  וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו מה ביאור דברי משה לקרח 'וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו'? רבי

טז, א  וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי רש"י: לא כתוב 'בן יעקב', משום שיעקב ביקש ששמו לא

יג, ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן המרגלים טעו כיון שחששו שאם יכנסו לארץ ישראל יסתיים תפקידם. איך

שתי הבחנות אנו עושים בין המרגלים ששלח משה, לבין המרגלים ששלח יהושע: א. סוג האנשים – משה שלח את מנהיגי

קונספציה – לפרשת שלח טרם צאת המרגלים לשליחותם, הורה להם משה רבנו "וראיתם את הארץ מה היא… הטובה היא אם

יג, כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן רש"י: כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחבריו

יג, ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה יש הבדל בין המרגלים

יג, ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה… כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רש"י: "כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים

יג, ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן רש"י: "שלח לך – לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה

טו, מא אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם כבר בגיל צעיר ניכרו

יב, טו וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים פרשת השבוע מסיימת בעונשה של מרים, על שדיברה לשון הרע על משה

ח, ב בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה

יב, ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה משה רבינו היה מכיר ומעריך את מעלותיו וגדולתו

יב, ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אחת ממידותיו הטובות של משה רבינו היתה מידת

יא, יב הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת

כֹּה תְבָרֲכוּ… אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (ו,

כ, יג לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר עשרת הדברות מחולקים לשני חלקים – חמש

"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ…" (ה, ז) בפסוק זה כותבת התורה את דינו של מי שנמצא שגזל

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (ו, כד-כו) כמה תובנות מברכת

וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ (ה, ז) מדוע כתוב 'אֲשֶׁר עָשׂוּ', והרי פשוט שמתוודים רק על חטא שעשו? מפסוק זה

ז, יח בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר התורה האריכה ופירטה את קרבנו של כל נשיא, על אף

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ (ב, ב) כשייסד רבי מאיר שפירא

מַחֲנֵה דָן… וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת (ב, כה-כו) במנין כלל ישראל, אנו מוצאים דבר מעניין אצל שבט דן.

כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף (ג,

וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (ד,יט) פסוק זה נאמר על נושאי הארון, שבו היו מונחות הלוחות.