השפעתה של תפילה
יג, כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן
רש"י: כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם
בימי מלחמת העולם הראשונה, כששהה האדמו"ר מגור, בעל ה'אמרי אמת' באחת העיירות, שאל על אברכים מעיירה סמוכה, מדוע לא רואים אותם, הרי הדרך ממקומם למקום בו שהה אינה קשה כל כך.
האברכים התפלאו על השאלה, ובקשו מחתנו, שיזכיר לו שזמן קצר לפני כן שהו משך זמן ניכר במחיצת קדשו. לשמע דברי חתנו, השיב האדמו"ר בחיוך: בגמ' מסופר (סוטה לד ע"ב), שכלב בן יפונה בלכתו עם המרגלים, השתטח בתפילה על קברי האבות בחברון.
מדוע לא הלכו גם שאר המרגלים להתפלל על קברי האבות, בפרט אם מלכתחילה התכוונו לא לבוא לארץ פעם נוספת?
אלא ודאי כולם הלכו לקברי האבות, אך כל הליכה שלא פעלה מאומה אינה הליכה. כלב בן יפונה שפעל בתפילתו, נחשב שהיה בקברי האבות, בניגוד למרגלים שלא הועילו כלום, נחשב כאילו לא היו שם כלל.
