אחדות – לפרשת שלח
שתי הבחנות אנו עושים בין המרגלים ששלח משה, לבין המרגלים ששלח יהושע:
א. סוג האנשים – משה שלח את מנהיגי עם ישראל, ראשי כל שבט, והתורה מעידה עליהם – "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה. לעומתו, אצל יהושע נאמר "וישלח יהושע בן נון מן השיטים שנים אנשים מרגלים" (יהושע ב, א), ולא נאמר שהיו אנשים גדולים.
ב. הסמכת השלוחים – אצל משה נאמר "על פי ה'", ואילו במרגלים ששלח יהושע לא נאמר "על פי ה'". ראה איזה פלא, שילוח האנשים הפשוטים עלה יפה והצליח, ושילוח ראשי בני ישראל נכשל כשלון מחפיר ומריר. מדוע?
בשילוח המרגלים בימי משה לא שררה האחדות בקרב שבטי ישראל, והיה הפירוד בשורותיהם. ראיה לכך, שהיה גלוי וידוע שאין בני שבט אחד נותנים אמון בראש שבט אחר, ולכן צריך היה משה לשלוח שנים עשר אנשים "איש אחד למטה אבותיו". ומאחר שהשלום והאחדות שהם ברכה לעם ולראשיו לא שררו באותה תקופה של משה, שליחותם לא הוכתרה כהצלחה.
אבל בימי יהושע, בעת שעם ישראל נערך לקראת מלחמות כיבוש הארץ, כל העם היה מאוחד, הסתפק בשני מרגלים ולא בשנים עשר. ולפי שהיתה אחדות בתוכם, קירוב לבבות ואימון הדדי, הצליחו ועשו חיל.
