וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כז, יט)
מה ענינו של ציווי זה, וכי יש דבר שיהושע עדיין לא ידע מהנהגת משה רבינו, והרי על יהושע נאמר "נער לא ימיש מתוך אוהל", הוא שהה עם משה יומם ולילה ולמד ממנו הכל?
ביאר רבי אליהו שווי (ראש ישיבת פילדלפיה) שלכל תקופה יש דרכי הנהגה ונסיונות משלה. אלמלא הציווי המפורש, יתכן שיהושע היה חושב שעליו לשנות את ההנהגה בהנהגה ההולמת את דורו, שהיא הנהגה אחרת מזו של משה רבינו.
מסיבה זו ציווה הקב"ה את משה רבינו שיתן מהודו על יהושע לעיני כל ישראל, להורות שימשיך להנהיג בדיוק כפי שהנהיג הוא, כלומר, באותה דרך שבה נהג משה, ולזה צריך ציווי מיוחד.