העיסוק בתורה מביא ברכה וחיים
וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (ד,יט)
פסוק זה נאמר על נושאי הארון, שבו היו מונחות הלוחות.
מדוע כפל הלשון, 'וחיו ולא ימותו'? די לומר 'וחיו' או 'ולא ימותו'?
מתרץ האור החיים: שכתובים כאן שני דברים, נוסף לכך שאם יזהר כל אחד לעשות תפקידו כראוי ואז לא ימותו, גם עצם ההתעסקות בארון התורה תביא להם ברכה לחיים, ואריכות ימים. ובלשון קודשו: 'כי בהתעסקם בארון שבו התורה, שהוא מקור החיים, יאריכו ימים'.
ובפרשת כי תצא כותב ה'אור החיים', במעלת התורה הקדושה: 'כל העולם כולו בה נברא, בשבילה נברא, ובה מתקיים, וכל טובה הצפונה לעולם הבא ואוצרות החיים והטוב נקנים בה'.
ובפרשת כי תבוא כותב: גם ירמוז במאמר בכל הטוב אל התורה, ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין, במתיקות וערבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלוא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטוב שבעולם.
