יג, ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן המרגלים טעו כיון שחששו שאם יכנסו לארץ ישראל יסתיים תפקידם. איך

שתי הבחנות אנו עושים בין המרגלים ששלח משה, לבין המרגלים ששלח יהושע: א. סוג האנשים – משה שלח את מנהיגי

קונספציה – לפרשת שלח טרם צאת המרגלים לשליחותם, הורה להם משה רבנו "וראיתם את הארץ מה היא… הטובה היא אם

יג, כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן רש"י: כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחבריו

יג, ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה יש הבדל בין המרגלים

יג, ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה… כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רש"י: "כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים

יג, ב שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן רש"י: "שלח לך – לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה

טו, מא אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם כבר בגיל צעיר ניכרו

יב, טו וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים פרשת השבוע מסיימת בעונשה של מרים, על שדיברה לשון הרע על משה

ח, ב בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה

יב, ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה משה רבינו היה מכיר ומעריך את מעלותיו וגדולתו

יב, ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אחת ממידותיו הטובות של משה רבינו היתה מידת

יא, יב הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת

כֹּה תְבָרֲכוּ… אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (ו,

כ, יג לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר עשרת הדברות מחולקים לשני חלקים – חמש

"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ…" (ה, ז) בפסוק זה כותבת התורה את דינו של מי שנמצא שגזל

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (ו, כד-כו) כמה תובנות מברכת

וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ (ה, ז) מדוע כתוב 'אֲשֶׁר עָשׂוּ', והרי פשוט שמתוודים רק על חטא שעשו? מפסוק זה

ז, יח בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר התורה האריכה ופירטה את קרבנו של כל נשיא, על אף

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ (ב, ב) כשייסד רבי מאיר שפירא

מַחֲנֵה דָן… וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת (ב, כה-כו) במנין כלל ישראל, אנו מוצאים דבר מעניין אצל שבט דן.

כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף (ג,

וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (ד,יט) פסוק זה נאמר על נושאי הארון, שבו היו מונחות הלוחות.

"נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת… כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה" (ד, ב-ג) "נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן… כָּל הַבָּא לִצְבֹא

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ… יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ (ב,ב) מדוע בסוף הפסוק כתבה התורה פעם נוספת את המילה