בין כיס ללב – המהפכה המוסרית נזק ממוני או פגיעה כלכלית נתפסת בחומרה, היא מוחשית וניתנת לאומדן. לעומתה פגיעה רגשית

פתיח אנו חותמים השבוע את חומש ויקרא, "תורת כהנים", בחיבור שבין שתי פרשיות המתוות את דמותו של עם ישראל בארצו.

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם (כא, א) מדוע כפלה התורה לשונה וכתבה "אֱמֹר… וְאָמַרְתָּ"? פנים יפות: חז"ל אומרים

בפרשתנו מפרטת התורה את רשימת המועדים, במעגל השנה. אבל בראש הרשימה מציבה התורה את השבת, שהיא אירוע שמתקיים בכל שבוע.

פרשת אמור ממשיכה את רצף "תורת הקדושה" שבספר ויקרא. לאחר שבפרשות הקודמות עסקנו בקדושת כלל ישראל, פרשתנו מתמקדת בשלושה מעגלי

טז, א וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ מתי נאמרה פרשה זו? גיטין ס'

פרשת קדושים נפתחת בתצורה מעט שונה מהרגיל: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:

פתיח עיון בחיבור שבין עבודת המקדש לתיקון האדם והחברה במרכז הקריאה של השבוע ניצבות שתי פרשיות המהוות את "לב" חומש

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר… (יב, ב) "אמר רבי שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה

"בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" – הַבְּדִידוּת: עֹנֶשׁ חֶבְרָתִי אוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְתִקּוּן? 📜 רֶקַע קָצָר בפרשיות השבוע, תזריע – מצורע,

נדמיין לעצמנו יהודי שומר מצוות בתקופת דור המדבר. אדם "נורמטיבי", אב מסור "משלנו", המקפיד על שלוש תפילות ביום במנין וקובע

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו (א, א) מדוע האות א' במילה 'וַיִּקְרָא' נכתבה זעירא? בעל הטורים: משה היה גדול

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי… וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (כה, א-ב) מה ענין שמיטה אצל הר סיני? החיד"א: עיקר

מעוניינים לשדרג את שולחן שבת? עלון 'חויה בשולחן שבת' יסייע לכם

אחד השרים בממשלתו של הצאר הרוסי היה חובב סוסים מושבע. הוא רכש לעצמו סוס מיוחס, שמקורו במצרים, והיתה לו תעודת

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (כג, מג) אמר על

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה (כג, טו) כתב הרמב"ן: "והימים הספורים בינתים

אחד השרים בממשלתו של הצאר הרוסי היה חובב סוסים מושבע. הוא רכש לעצמו סוס מיוחס, שמקורו במצרים, והיתה לו תעודת

בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות, אחרי מות – קדושים. בפרשת קדושים מייחדת התורה כמה פסוקים על מערכת היחסים הראויה שבין

גליון אחרי מות – קדושים תשפ"ה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן… (טז, א) לאחר שמיתתם נכתבה בפרשת שמיני, מדוע הפסיקה

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא (יב, ב) מדוע נסמכה פרשת אשה יולדת לסוף

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל [ט, א] מדוע משה קרא להם? בכור שור: "לחנכם בכהונה ולהקריב

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחויה חינוכית מעצימה,

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו (י, כ) חז"ל דרשו וביארו פסוק זה במילים: "הודה ולא בוש משה לומר לא שמעתי, אלא

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו (א, א) מדוע האות א' במילה 'וַיִּקְרָא' נכתבה זעירא? בעל הטורים: משה היה גדול

בשבת נקרא בע"ה שתי פרשיות – תזריע ומצורע. המשותף לשתיהן, נושא שמופיע גם בפרשת תזריע וגם בפרשת מצורע – משמעותו

עמודי התווך של המנהיגות – לפרשת שמיני בפתח הרצאה שהעברתי בנושא מנהיגות, הרים אחד המשתתפים את ידו ושאל: מהן תכונותיו

קישור להורדת קובץ גליון תורתך שאלתי לפרשת בחוקותי, לחצו   אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (כו, ג)

בתחילת פרשתנו בחוקותי כתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם", ובפסוק שאחריו כתוב: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד…". נשאלת השאלה, לאחר שכתבה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (כז, ב) מדוע נכתבה פרשת ערכין לאחר

וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב (כו, ח) מה ביאור החשבון, הרי כשחמישה רודפים

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם (כו, ו) לאחר שנכתב לעיל

וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם  (כו, ה) מה ביאורה של

בפרשתנו, פרשת בהר מצוה התורה על מצות היובל. בכל חמישים שנה, לאחר שבע שמיטות, מצווים בית דין להכריז על היובל

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר (כה, א) היכן ומתי נאמרו הדברים שבפרשה זו? אבן עזרא: "אין מוקדם ומאוחר

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים… וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם (כא, א) מה מקומה של פרשת הכהנים במקום זה? אבן עזרא: "אחר שהזהיר ישראל ובני

הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ״ל היה ידוע בזהירותו המופלגת בכבוד הזולת. באחת השנים בהן נמנה על חבורה לאפיית מצות יד,

הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה (כד, יד) פרשתנו

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם (כג, ד) מדוע הסמיכה התורה את פרשת המועדים לאחר הקרבנות וציווי

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם

להורדת גליון תורתך שאלתי לפרשת קדושים בקובץ דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ… (יט, ב) מדוע

בפרשת השבוע, פרשת קדושים מצוי אחד הפסוקים המפורסמים ביותר, בודאי חלקו האחרון של הפסוק: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי

וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי (כ, כו) מה הדגיש הקב"ה במילים "וָאַבְדִּל

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (יט, יז) מדוע נסמכה אזהרת 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ'