וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ (כד, ג) מדוע

מדוע אברהם השביע את אליעזר שלא יקח אשה מבנות הכנעני? במה בנות ארם עדיפות עליהן? רד"ק: משום שזרע כנען ארור

לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ (כג,יח) מדוע הקפיד אברהם לבצע את המכירה 'לְעֵינֵי בְנֵי חֵת'? רבי

וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר (כג, ג) מדוע דיבר תחילה עם 'בְּנֵי חֵת', ולא מיד

מידותיו של אברהם אבינו בקבורת שרה בפרשתנו מאריכה התורה לפרטי פרטים בתיאור קניית מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו, משום

"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה", מדוע יצחק לא הוזכר בהספד על אמו[1]? מדרש רבה (נו, יא): (על הפסוק "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל

מתחילת הפרק מכונה אליעזר 'עֶבֶד'[1], והחל מפגישתו עם רבקה הוא נקרא 'הָאִישׁ'[2], והחל מכניסתו לבית בתואל מכונה שוב 'עֶבֶד'[3]. מה

"הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ" (כד, נא) לאחר ובעקבות דברי אליעזר, הסכימו בתואל ולבן שיקח את

כד, כב  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם

כד, יד  וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק

כד, ג  וְאַשְׁבִּיעֲךָ… אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי מדוע שלא יקח אשה מבנות הכנעני? במה בנות ארם עדיפות

כג, יא  לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ

כג, ב וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע… וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ מדוע יצחק לא הוזכר בהספד לאמו, הרי החיוב שלו

הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר אִמָּלְטָה נָא שָׁמָּה (יט, כ) אברהם התפלל להקב"ה שלא יהפוך את

וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק (כא, י) מדוע

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר… (כא,יד)

הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת… אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם (יט, ח) מדוע לוט הציע למלאכים 'וַעֲשׂוּ

על זריזותו של אברהם קוראים אנו בפרשת השבוע בכמה עניינים שונים, שהמשותף להם, זריזות שנובעת מאמונה בהקב"ה ורצון לעבדו בלבב

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים (יח, יא) הספורנו מבאר: "שחשבה שהיה דבר המלאך ברכת נביא

מדוע שאלו המלאכים על בני לוט, הרי לא היו לו בנים?   יש על כך כמה תשובות מתוך ספרי –

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק (כא,ג) מדוע נצטוה לקרוא לו יצחק? ("שָׂרָה… יֹלֶדֶת

לקראת סוף פרשתנו, אנו קוראים על שינוי שמו של אברהם ושינוי שמה של שרה. מצינו כמה הבדלים בשינוי שמם. ניתן

בתחילת הפרשה אנו קוראים על יציאת אברהם ומשפחתו מחרן, בניסיון הראשון מעשרת הניסיונות. בהמשך מתוארת ירידתו למצרים בעקבות הרעב בארץ

"וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו… וַיִּרְדֹּף עַד דָּן", מדוע הסתכן אברהם ויצא למלחמה, רק כדי להציל את לוט בן אחיו[1]? זהר[2]: אברהם

למה נעקר רק שם אברם ממקומו ולא שם יעקב?   בספרי תורתך שאלתי חלק א עמוד 573 הבאתי כמה שיטות,

למען ייטב לי בעבורך – לפרשת לך לך משהחל רעב בארץ, החליט אברהם לרדת מארץ כנען, ומשהתקרבו לכניסה למצרים חשש

אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ… (יב, יג) האם אברהם אבינו לא חשש להכשילם באיסור 'אשת איש'? מלבי"ם

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (יב, ב) מדוע כפל הקב"ה את ברכות אברהם "וַאֲבָרֶכְךָ… וֶהְיֵה בְּרָכָה"? מבואר

נח ובני דורו בפרשת השבוע אנו קוראים על נח, שהתורה מעידה עליו בתחילת הפרשה, שהיה 'אִישׁ צַדִּיק תָּמִים'. חז"ל (במסכת

וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ… וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ (ז,טז) מדוע הקב"ה סגר את התיבה, ולא נח? בכור שור מבאר

כניסת נח ומשפחתו אל התיבה נכתבה לכאורה פעמיים, מדוע? תשובות מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמוד 290 – 291

וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ… אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל (ז, ז) מדוע כניסתו לתיבה היתה 'מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל'? אבן

וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה (ו, כא) איך הותר לנח לאכול לפני

טעמים רבים לשליחות היונה עיין בספרי תורתך שאלתי חלק א' עמודים 313-317

מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמוד 116

מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמודים 38-39

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ (ט, א) לאחר שנתברך אדם הראשון, מדוע

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (ו, יד) מדוע נדרש נח לבנות תיבה? מדוע לא נעשה לו

תשובות לשאלות בדבר קללת הנחש, בדגש על פשר הקללה "ועפר תאכל", מתוך ספרי – תורתך שאלתי חלק א עמודים 127

תורתך שאלתי – גיליון בפרשת בראשית   ב, ח  וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם מדוע פסוק זה לא נכתב

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ (ד, ח) מדוע ציינה התורה את

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (ב, יח) מדוע התורה מקדימה בנימוק 'לֹא טוֹב…', לפני המסקנה 'אֶעֱשֶׂה

וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים (ג, כד)

מה, ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו במשך

מט, ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה רש"י: הפחז והבהלה אשר מהרת להראות

  מח, ז וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ