דיבור בשפת הזולת – לפרשת וישלח
וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר… לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ (לב, ו)
ה'ספורנו' מבאר את המילים 'למצוא חן בעיניך' – כי אין ספק אצלי שתשמח על היות לי עושר וכבוד ואמצא חן בעיניך כשאבשרך בזה'.
האם אלו הדברים, וזו הדרך שיש לנהוג כלפי עשו שרוצה להרגו?
יעקב ידע שעשו מגיע לקראתו שהוא טעון וכועס. כדי שלא להילחם אתו, הוא מעדיף לנקוט בדרך שונה, בהידברות. יעקב עבר לדבר בשפתו של עשו, שהעריך כסף וכבוד, לצד הערצה של הכוח. לכן שלח אליו יעקב 'מלאכים ממש' ש'יסבירו' לעשו בשפה שמבין (מכות, לפי המדרש) שהם עובדים בשליחות יעקב והם מכבדים רק את מי שהבוס, יעקב, מורה לכבד.
בנוסף יעקב הציע לו דורון מכובד ויקר ערך, כפי שסיפר לעשו: 'ויהי לי שור וחמור', כאומר: כל מה ששלחתי לך זה רק 'טעימה' ממה שבאמת יש לי.
עכשיו אפשר להתחיל את המו"מ. יתכן שעשו ימשיך לכעוס עליו, אבל תהיה כאן 'מציאת חן', עֵשׂו יפנים שהוא לא הולך לקראת 'איש תם יושב אוהלים', אלא צועד לקראת בעל עוצמה וכוח ועליו להתייחס ברצינות.
כדי שהזולת יבין, יש לדבר אתו בשפה שנוגעת לו בלב. לעיתים מה שמדבר אלינו כלל לא משדר אל העומד מולנו.
