תשובת בני יעקב לשכם ולחמור אביו – דבר תורה לפרשת וישלח
וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם (לד, יג)
מדוע בני יעקב ענו ולא יעקב בעצמו?
כתוב במדרש שכל טוב: "זה שמעון ולוי, אלא כאן סתמו, ובא כתוב אחר ופירשו, ולמה קפצו לדבר לפני אביהן? שהיו יודעין בו שהוא תם וחסיד ביותר, ולא היה מכריע לשכם ולא מרמה בו, כיון שבא והשפיל את עצמו כל כך, לכך קפצו לדבר".
רד"ק מתרץ שיעקב, איש האמת, לא דיבר בשפתיו במרמה, על אף ששכם חטא כנגדו, אלא הניח לבניו, והם ענו במרמה. באופן דומה ביאר רמב"ן שחמור ושכם דיברו עם יעקב, אולם הוא לא ענה להם דבר, בניו לא רצו שידבר על כך, אלא דיברו במקומו, משום שאין זה לכבודו, לעסוק בנושא זה שיש בו קלון.
רש"ר הירש מסביר שבני יעקב רצו לומר דברים קשים, שמפאת כבודו, לא ראוי שייאמר בהקשר אליו. הם העדיפו שאם יואשמו בחומרת הדברים או השלכותיהם, לא יתקשרו הדברים לאביהם ועל כן דיברו בעצמם.
דבר תורה לפרשת וישלח
