לקראת סוף פרשתנו, אנו קוראים על שינוי שמו של אברהם ושינוי שמה של שרה. מצינו כמה הבדלים בשינוי שמם. ניתן

בתחילת הפרשה אנו קוראים על יציאת אברהם ומשפחתו מחרן, בניסיון הראשון מעשרת הניסיונות. בהמשך מתוארת ירידתו למצרים בעקבות הרעב בארץ

"וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו… וַיִּרְדֹּף עַד דָּן", מדוע הסתכן אברהם ויצא למלחמה, רק כדי להציל את לוט בן אחיו[1]? זהר[2]: אברהם

למה נעקר רק שם אברם ממקומו ולא שם יעקב?   בספרי תורתך שאלתי חלק א עמוד 573 הבאתי כמה שיטות,

למען ייטב לי בעבורך – לפרשת לך לך משהחל רעב בארץ, החליט אברהם לרדת מארץ כנען, ומשהתקרבו לכניסה למצרים חשש

אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ… (יב, יג) האם אברהם אבינו לא חשש להכשילם באיסור 'אשת איש'? מלבי"ם

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (יב, ב) מדוע כפל הקב"ה את ברכות אברהם "וַאֲבָרֶכְךָ… וֶהְיֵה בְּרָכָה"? מבואר

נח ובני דורו בפרשת השבוע אנו קוראים על נח, שהתורה מעידה עליו בתחילת הפרשה, שהיה 'אִישׁ צַדִּיק תָּמִים'. חז"ל (במסכת

וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ… וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ (ז,טז) מדוע הקב"ה סגר את התיבה, ולא נח? בכור שור מבאר

כניסת נח ומשפחתו אל התיבה נכתבה לכאורה פעמיים, מדוע? תשובות מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמוד 290 – 291

וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ… אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל (ז, ז) מדוע כניסתו לתיבה היתה 'מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל'? אבן

וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה (ו, כא) איך הותר לנח לאכול לפני

טעמים רבים לשליחות היונה עיין בספרי תורתך שאלתי חלק א' עמודים 313-317

מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמוד 116

מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמודים 38-39

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ (ט, א) לאחר שנתברך אדם הראשון, מדוע

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (ו, יד) מדוע נדרש נח לבנות תיבה? מדוע לא נעשה לו

תשובות לשאלות בדבר קללת הנחש, בדגש על פשר הקללה "ועפר תאכל", מתוך ספרי – תורתך שאלתי חלק א עמודים 127

תורתך שאלתי – גיליון בפרשת בראשית   ב, ח  וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם מדוע פסוק זה לא נכתב

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ (ד, ח) מדוע ציינה התורה את

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (ב, יח) מדוע התורה מקדימה בנימוק 'לֹא טוֹב…', לפני המסקנה 'אֶעֱשֶׂה

וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים (ג, כד)

מה, ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו במשך

מט, ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה רש"י: הפחז והבהלה אשר מהרת להראות

  מח, ז וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ

"יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" (מח, כ). מדוע איננו מברכים את הבנים בברכת הבנים בליל שבת,

"וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו"  (מה, יד). רש"י: "וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ –

"וַיְצַו יוֹסֵף וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" (מב, כה) פעם הוצרך הגרי"ז סולובייצ'יק לשלוח מכתב בדואר,

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה (מז, כח) מדוע מכל 17 שנים שהיה חי במצרים עד מיתתו לא הוזכר

מח, ב  וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב… וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה מדוע יעקב נקרא לפעמים בשם זה, ולעיתים בשם 'ישראל'? ביאר ה'אור

מח, כ  וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה: מדוע

  מט, ו  בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר רש"י: "כשיקהיל

מז, ח-ט וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה

מו, ל וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי מדוע כפל לשונו 'ראותי את

מד, יח וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ

מה, ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו במשך

מא, ב וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר מה מלמדת עליית הפרות מהיאור? לדעת רמב"ן מרמז

[מא, מה] וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת מדוע פרעה שינה את שמו של יוסף ל'צָפְנַת

מא, א וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף,

מא, לז וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו מה היה המיוחד בדברי יוסף? מדוע הוטב בעיני פרעה? אמנם כתוב

מא, לג  *וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם* *לאחר שסיים יוסף לפתור את חלום פרעה הוא

לז, יד לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר מדוע יעקב שלח אותו לראות את שלומם,

לז, א "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" רש"י: ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. איזו

לז, ה וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ א. "ויחלום יוסף חלום", לא נאמר מה חלם בו.

לז, ו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי מדוע סיפר יוסף את חלומותיו לאחיו? וכי לא חשש שיוסיפו

לז, כג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו מדוע הפשיטו

לז, ב וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם א.

  לב, י  "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק…" מדרש כתוב שאליפז, בנו של עשו רדף אחרי יעקב,