לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' (ו, ו)    מה משמעות המילה 'לָכֵן'? מדרש רבה (ו, ד): "אין 'לָכֵן' אלא

מקום מרכזי לפרשת השבוע בשולחן השבת, במהלך הסעודה. בהכנה קלה, ניתן "לשדרג" את הרעיון הקצר ולהפוך אותו לחוייה חינוכית מעצימה,

טעמו וראו לפרשת וארא, בקישור https://did.li/A5tgT

בפרשתנו אנו קוראים אודות שבע מתוך עשר המכות שהוכו המצרים. המשותף לשלוש המכות הראשונות, שהוכו על ידי אהרון, ולא על

וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ… וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה (ח, ז) שני בעלי חיים קיבלו שכר במצרים על מעשיהם הטובים: הצפרדעים, שכתוב

כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ (ט,

וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה (ז, כב) לאחר שאהרן הפך את כל המים במצרים לדם במכה הראשונה,

וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (ז, ג) במה חטא פרעה, הרי לאחר שהקשה

הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם (ו, כו) מדוע בפסוק זה

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה (ו, טז) מדוע מנתה התורה

בפרשיות השבוע הקרובות נקרא אודות העונשים שקיבל פרעה בעקבות השעבוד בבני ישראל, כמו גם הגזירות הקשות וסירובו לשלחם לחירות. בשני

הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה (ו, י) מדוע משה חשב שפרעה לא ישמע לו? אבן עזרא:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (ח,

וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם (ט, יא) מדוע החרטומים לא יכלו

לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ (ז, טו)

אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן (ו, יד) מדוע רק שלושת

בפרשתנו אנו קוראים אודות שבע מתוך עשר המכות שהוכו המצרים. המשותף לשלוש המכות הראשונות, שהוכו על ידי אהרון, ולא על

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם (ו, יב) מדוע

ח, ז  וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ… וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה שני בעלי חיים קיבלו שכר במצרים על מעשיהם הטובים: הצפרדעים, שכתוב

ח, י  וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ סדר המכות לפי הסימנים המוכרים: דצ"ך עד"ש באח"ב. אחרי מכת צפרדע באות

ז, יט  וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם… וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ

ו, כו  הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת… רש"י כותב, שיש מקומות שבהם הוקדם שמו של אהרן

הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם (ו, יב) מה היתה טענת משה? חזקוני: משה

ז, כז  וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים במדרש רבא (י, ב): "המכות שהביא הקב"ה

ו, יב  וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם מה הפגם ב'ערל שפתים', וכי צריך להרבות דברים עם פרעה, הרי אמור