גליון תורתך שאלתי מס' 158 לפרשת בראשית תשפ"ה, בקישור https://did.li/bC3lC וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר (א, ג) למי אמר, וכי היו נבראים

כולנו מכירים עוד משחר ילדותנו את מדרש חז"ל המפורסם אודות השיח שהתנהל בין הקב"ה לבין הירח, אודות גודלו. לרענון נביא

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים (א, טז)

קישור לקובץ 'טעמו וראו' – לפרשת בראשית https://did.li/0SdOf מתוך ספרי – 'תורתך שאלתי'

בפרשת השבוע, אנו קוראים על אחד הפלאים הגדולים. בשיחת הנחש עם חוה כתוב: "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (א, ג) באיזה יום נברא האור, בראשון או ברביעי? רד"ק: המאורות נבראו ביום הראשון,

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (א, ג) באיזה יום נברא האור, ביום הראשון או ביום הרביעי? חגיגה יב ע"א:

מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמוד 116

מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק א עמודים 38-39

תשובות לשאלות בדבר קללת הנחש, בדגש על פשר הקללה "ועפר תאכל", מתוך ספרי – תורתך שאלתי חלק א עמודים 127

תורתך שאלתי – גיליון בפרשת בראשית   ב, ח  וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם מדוע פסוק זה לא נכתב

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ (ד, ח) מדוע ציינה התורה את

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (ב, יח) מדוע התורה מקדימה בנימוק 'לֹא טוֹב…', לפני המסקנה 'אֶעֱשֶׂה

וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים (ג, כד)

"ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך" (ד, ו) לימוד גדול רואים בהנהגתו של הקב"ה עם קין

ד, א "קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'", מה ביאור הנימוק לקריאת השם 'קַיִן'? • רש"י: מקור השם 'קַיִן' – על שם

ג, כ "כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי", מה הביאור של 'אֵם כָּל חָי'? • רד"ק: המילים 'כָּל חָי' מכלילות

ג, א "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה", איך דיבר הנחש עם האשה? • פרקי דרבי אליעזר (פרק יג): מדובר

ב, יח וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", המילה 'עֵזֶר'

ב, יח וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", מדוע?