טעימה מהפרשה
מאמר לפרשיות בהר – בחוקותי
בין כיס ללב – המהפכה המוסרית נזק ממוני או פגיעה כלכלית נתפסת בחומרה, היא מוחשית וניתנת לאומדן. לעומתה פגיעה רגשית
חויה בשולחן שבת לפרשיות בהר – בחוקותי
פתיח אנו חותמים השבוע את חומש ויקרא, "תורת כהנים", בחיבור שבין שתי פרשיות המתוות את דמותו של עם ישראל בארצו.
גליון תורתך שאלתי – לפרשיות בהר – בחוקותי תשפ"ה
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי… וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' (כה, א-ב) מה ענין שמיטה אצל הר סיני? החיד"א: עיקר
עלון 'חויה בשולחן שבת' לפרשיות בהר בחוקותי
מעוניינים לשדרג את שולחן שבת? עלון 'חויה בשולחן שבת' יסייע לכם
גליון תורתך שאלתי מס' 135 – פרשת בחוקותי תשפ"ד
קישור להורדת קובץ גליון תורתך שאלתי לפרשת בחוקותי, לחצו אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (כו, ג)
אחדות – לפרשת בחוקותי
בתחילת פרשתנו בחוקותי כתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם", ובפסוק שאחריו כתוב: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד…". נשאלת השאלה, לאחר שכתבה
סמיכות פרשת הערכין לפרשת הקללות
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (כז, ב) מדוע נכתבה פרשת ערכין לאחר
הבדל בין 5 שרודפים 100, לבין 100 שרודפים רבבה
וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב (כו, ח) מה ביאור החשבון, הרי כשחמישה רודפים
ביאור ההבטחה ונתתי שלום בארץ
וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם (כו, ו) לאחר שנכתב לעיל
ביאור הבטחת הקב"ה 'וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם'
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם (כו, ה) מה ביאורה של
ערכו של כל יהודי
אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (כז, ב) הפרשה פותחת בקללות ובתוכחה – פרק כו, ומסיימת בפרשת ערכין –
התורה כוללת את כל החכמות והמדעים
כו, ג אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אומרים חז"ל במדרש על פסוק זה "(תהלים קיט, נט) 'חשבתי
ברכת השובע
כו, ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם רש"י: "אוכל קמעה
שכר בלימוד תורה – על העמל
כו, ג אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם רש"י: 'שתהיו עמלים בתורה' בסיום לימוד מסכת אומרים: 'מודים אנחנו
כשהלקוחות מרוצים אין שאלות...
מה המנויים ורוכשי הספרים אומרים עלינו?