מא, ב וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר מה מלמדת עליית הפרות מהיאור? לדעת רמב"ן מרמז

[מא, מה] וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת מדוע פרעה שינה את שמו של יוסף ל'צָפְנַת

מא, א וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף,

מא, לז וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו מה היה המיוחד בדברי יוסף? מדוע הוטב בעיני פרעה? אמנם כתוב

מא, לג  *וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם* *לאחר שסיים יוסף לפתור את חלום פרעה הוא

לז, יד לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר מדוע יעקב שלח אותו לראות את שלומם,

לז, א "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" רש"י: ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. איזו

לז, ה וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ א. "ויחלום יוסף חלום", לא נאמר מה חלם בו.

לז, ו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי מדוע סיפר יוסף את חלומותיו לאחיו? וכי לא חשש שיוסיפו

לז, כג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו מדוע הפשיטו

לז, ב וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם א.

  לב, י  "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק…" מדרש כתוב שאליפז, בנו של עשו רדף אחרי יעקב,

לג, יא קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל אצל אברהם נאמר 'ואברהם

לב, ה כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה רש"י: "גרתי – בגימטריא תרי"ג. עם לבן הרשע

לד, כה וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר ניתן

לב, כג וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו… וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו רש"י: "ודינה היכן היתה? נתנה בתיבה ונעל בפניה שלא יתן

מבט ביום ראשון לפרשת וישלח money,money,money. בפתיחת הפרשה עומד יעקב ברגע השיא של חייו. 22 שנה עברו מאז ברח מבית

"וירא יעקב מאוד ויצר לו" (לב, ח) פירש"י: 'וירא' – שמא ייהרג, 'ויצר לו' – שמא יהרוג אחרים. צריך להבין,

לאחר תלאות יעקב בבית לבן, אומר לו הקב"ה, שוב אל ארץ אבותיך. ומפליא הדבר מאד, שכאשר יעקב אומר זאת לרחל

זוגיות בפרשה – פרשת ויצא. מאת: אהרן קפלן – יועץ זוגי. מה כבר אמרתי?… ושוב אנחנו בחדר ובעקבות בקשה לתאר

ל, כב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ רש"י: "זכר לה שמסרה סימניה לאחותה" יש כאן

כט, ז-ח וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ. וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר

לא, לד וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם רש"י: "להפריש את אביה מעבודת אלילים נתכוונה". איך צדקת

כט, ב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה… וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר מדוע האבן היתה מונחת על פי הבאר? רד"ק מבאר

כח, יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא רש"י: "עשאן כמין

כח, י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה מדוע מאריכה התורה וכותבת מהיכן יצא ולהיכן הלך, לא די לכתוב רק

"וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו" (כז, מא) על מתח שבין עשו ליעקב, אנו קוראים כבר החל

כז, ד וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת מדוע יצחק רצה לברך את עשו ולא את יעקב? רמב"ן

כו, א וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם מדוע היה רעב בימי יצחק? מדרש אגדה: "זה

כז, א וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל האם יצחק ידע ממצבו הרוחני של

כו, ב וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ מדוע הקב"ה מנע מיצחק לרדת למצרים בעת הרעב? בפסיקתא

יח, ג וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ פרשת השבוע פותחת במעלת הכנסת אורחים

כא, ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ… אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק מדוע הקב"ה אמר לאברהם (לעיל יז, יט) לקרוא

יח, כז וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר… וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר אמרו חז"ל (חולין דף פח) "בשכר שאמר אברהם

יח, יג – טו לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה… וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ שתי

יח, ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל מדוע המלאכים שאלו את אברהם על שרה? חז"ל אומרים במסכת

טז, ח-ט אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי. וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ

יד, יד וַיִּשְׁמַע אַבְׁרָם כִּי נִּשְׁבָה אָחִּיו וַיָרֶק אֶת חֲנִּיכָיו יְׁלִּידֵי בֵיתו הנהגת אברהם עם לוט אינה מובנת, ואף נראית

יג, ט הִפָּרֶד נָּא מֵעָּלָּי אִם הַשְּׂמאֹל וְּׂאֵימִנָּה וְּׂאִם הַיָּמִין וְּׂאַשְּׂמְּׂאִילָּה אברהם אבינו עמל כל ימי חייו לקרב את כל

יב, ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה… וַיֵּט אָֽהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם מדוע אברהם התיישב בין שתי ערים, ולא באחת

יב, יג אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ האם שרה אכן אמרה זאת למצרים? בתורה לא כתוב במפורש,

ו, יג כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" (רש"י) מדוע

ח, כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה… וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ מדוע הקריב קרבן על אף שלא נצטוה

ח, ח וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לאחר שנכשלה שליחות העורב, מדוע נח שלח דוקא

ז, ז וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו… אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל נכנס 'מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל', "נח – מחוסר אמנה היה"

ז, ב מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ

ו, ט נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו מדוע נח לא התפלל על בני דורו שישובו בתשובה? • רבינו בחיי:

"ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך" (ד, ו) לימוד גדול רואים בהנהגתו של הקב"ה עם קין

ד, א "קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'", מה ביאור הנימוק לקריאת השם 'קַיִן'? • רש"י: מקור השם 'קַיִן' – על שם

ג, כ "כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי", מה הביאור של 'אֵם כָּל חָי'? • רד"ק: המילים 'כָּל חָי' מכלילות