ט. צימוקים ששרו אותם במים כדי לעשות יין, לכתחילה יש להחמיר לשרותם 3 ימים מעת לעת, ואז מברך על מי

ז. על המשקים היוצאים מכל מיני פירות, מברך 'שהכל', פרט לענבים וזיתים. וכן דבש הזב מתמרים, [ודבש דבורים], מברך עליו

ה. גרעיני אבטיח, שבזמנינו נוטעים את האבטיח לצורך הגרעינים, יש לברך על הגרעינים 'בורא פרי האדמה', וכן הדין בגרעיני חמניות.

ג. האוכל פרי שברכתו ודאית, כגון תפוח עץ שברכתו 'בורא פרי העץ', והפרי האחר שלפניו שנוי במחלוקת הפוסקים אם ברכתו

א. חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות, ומונים 100 ברכות מערב עד ערב, ולא מבוקר עד בוקר. גם בשבת

מו. יש נוהגים להדליק נרות חנוכה עם ברכה בשם ומלכות, גם באירועים הנערכים בפרהסיא באולמות בלילי חנוכה, כשמשמיעים בהם דברי

מד. ראוי לכתחילה (אם ניתן) להתפלל מנחה בערב שבת לפני הדלקת נרות חנוכה, מפני שתפילת המנחה כנגד קרבן תמיד של

מב. במוצאי שבת, בבית הכנסת – תחילה ידליקו נרות חנוכה (לאחר שיוציא שבת באמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' או

מ. בערב שבת חנוכה נכון להדליק נר חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת. וצריך לתת שמן בנרות החנוכה שיעור שידלקו

  קיימים שני סוגי אורחים: אורח הסמוך על שולחן מארחו, כלומר שהמארח דואג לכל צרכיו, האורח אוכל ושותה על חשבון

לג. מתפילת מנחה של ערב חנוכה (כ"ד בכסלו) עד סוף חנוכה, אין אומרים תחנון, ולא א-ל ארך אפים, ולא למנצח…

לא. בכל יום משמונת ימי חנוכה בתפלת שחרית אומרים הלל שלם. בני עדות המזרח מברכים לפניו 'אשר קדשנו במצותיו וצונו

כט. לפני הדלקת נרות חנוכה מברכים שתי ברכות: ראשונה – '… להדליק נר (של) חנוכה', למנהג בני עדות המזרח, ללא

כז. נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה, (כגון תפירה וסריגה), בעוד שנרות החנוכה שבבית דולקים, במשך חצי שעה מהדלקתם, כדי שיהיה

  כה. נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, שאף הן היו באותו הנס. האשה יכולה להוציא את בעלה ידי חובת הדלקת

כג. הכלל בהדלקת נרות חנוכה הוא – "הדלקה עושה מצוה", כלומר משהדליק נרות חנוכה קיים את המצוה, ועל כן צריך

כא. אדם שהגיע בשעה מאוחרת לביתו ורוצה להדליק נר חנוכה, ומצא שכל בני הבית נרדמו, אם יכול להעיר אחד או

יט. הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. בדיעבד, אם לא הדליק בתחילת הלילה, יכול להדליק במשך כל

יז. אסור לאכול סעודת קבע (פת או עוגה יותר מכביצה, כ-50 גרם) בחצי שעה שלפני הדלקת נרות חנוכה, אבל מותר

טו. כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נר חנוכה. המדליק בשמן זית מקיים את המצוה מהמובחר, מפני שאורו צלול ביותר. אסור

יג. נוהגים שבכל יום מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת גם בשחרית, אולם בבוקר אין מברכים. בערב שבת, כשהזמן דחוק להדלקת

יא. אין יוצאים ידי חובה בהדלקת נרות חנוכה שבבית הכנסת, ואף המדליק בברכות בבית הכנסת, חוזר ומדליק בביתו, שמצות חנוכה

ט. מדליקים נרות חנוכה גם בבתי הכנסת בברכות, משום פרסומי ניסא, בין מנחה לערבית עם שקיעת החמה, הואיל ואי אפשר

ז. מי שיכול להדליק נר חנוכה בחוץ במקום הפונה למקום שרבים עוברים שם, עדיף שידליק בחוץ. אם לא ניתן להדליק

ה. מצות הנחת נרות חנוכה בגובה של מעל 3 טפחים (כ-30 ס"מ) מקרקע הדירה. לכתחילה ראוי להדליק בגובה 10 טפחים

ג. אסור להתענות בחנוכה. אם חל יום פטירת אביו או אמו בחנוכה, לא יתענה בימי חנוכה. אם חל יום השלושים

אנו מתחילים היום בס"ד לימוד הלכות חנוכה א. אמרו חז"ל "מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד,

יז. האוכל מיני מתיקה, כגון: סוכריה, מסטיק וכדומה, שאין דרך לאוכלם עם הפת, מברך עליהם ברכה ראשונה. וכן האוכל פרי

טו. דברים הנאכלים בתוך הסעודה, כגון בשר, דגים, ביצים, סלטים וגבינה, אפילו אוכלם בלי פת, אין צריך לברך עליהם לא

יג. אין מסתכלים בפני האוכל ולא במנתו, כדי שלא לביישו. במקום צורך מותר להניח ככר לחם ולהניח עליו ספר כדי

יא. השותה מים או שאר משקים בתוך הסעודה, אין לו לברך עליהם, משום שנחשב שבאים מחמת הסעודה, שהרי עפ"י רוב

ט. השותה יין בתוך הסעודה מברך עליו 'בורא פרי הגפן', משום שאין ברכת 'המוציא' שבירך על הפת פוטרתו. אבל אינו

ז. יין פוטר כל שאר משקים, ולכן אם בירך 'בורא פרי הגפן' על היין, אם התכוון לפטור משקים נוספים –

ה. מי שאכל בשר ובתוך 6 שעות מאכילת הבשר טעה ובירך על מאכלי חלב, יטעם מעט, כדי שלא תהיה ברכתו

ג. אם שכח והכניס משקים לתוך פיו בלי ברכה – בולעם ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה, (ויהרהר הברכה בלבו בעוד

בשבוע וחצי הקרובים נלמד בע"ה הלכות דברים הנוהגים בסעודה. א. הזורקים סוכריות בבית הכנסת על החתן צריכים להיזהר שלא יבואו

א. מעיקר הדין מותר לדבר בין הנטילה לברכת המוציא, אך טוב ונכון להזהר שלא לדבר כלל בין הנטילה להמוציא, בין

ג. לאחר שבירך 'המוציא' יאכל מיד, ולא ידבר בין הברכה לטעימה. אם שח יחזור לברך, אלא אם כן דיבר מענין

ה. לאחר שבירך המוציא יאכל מיד, ולא יפסיק (אפילו בשתיקה) בין הברכה לטעימה. צריכים כל השומעים לשתוק עד שיטעמו מהפת,

ז. לכתחילה אין לדבר דברים בטלים עד שיבלע מהפת, גם לא לענות לקדיש ולקדושה. אם דיבר בעודו לועס, אין צריך

ט. בשבת וביום טוב נוהגים שבעל הבית בוצע על ב' ככרות, וכל בני הבית יוצאים בברכתו ידי חובת 'לחם משנה'.

יג. על פת (אפילו פחות מכזית), מברך 'המוציא', ואינו מברך אחריו ברכה אחרונה אם אכל פחות מכזית. הספרדים ובני עדות

יא. המברך / הבוצע אינו נותן את הלחם ביד, משום שנותנים ביד רק לאבל, אלא יניח על השולחן לפניהם. לא